שורה של מומחי משפט וטכנולוגיה פנו הבוקר ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, בקריאה להוציא לאלתר הנחיה המחייבת חתימה אלקטרונית על כל מסמך הנוגע למלחמה במשרד ראש הממשלה.

הפניה באה בעקבות החשיפה של נדב איל בידיעות אחרונות על נסיונות לכאורה לשנות פרוטוקולים וסטנוגרמות של דיוני קבינט ועדכונים בטחוניים עם מקבלי החלטות בנוגע למלחמת חרבות ברזל. "לנוכח החששות בדבר כוונה להתערב בתוכנם של מסמכים, מצד אחד, והצורך לשמור על אמינות מוחלטת של מסמכים לבירורן של העובדות לאשורן בעתיד, מצד שני, אנו קוראים לך להוציא לאלתר הנחיה המחייבת חתימה אלקטרונית על כל מסמך הנוגע למלחמה במשרד ראש הממשלה", כתבו המומחים.

הפונים הם עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד עוה"ד פרל כהן (גילוי נאות, חיים מפעיל ומנהל אתר זה); פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב; עו״ד יורם הכהן, מנכ״ל איגוד האינטרנט הישראלי, לשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ורשם הגורמים המאשרים; עו"ד עמית אשכנזי, לשעבר היועמ"ש למערך הסייבר הלאומי ורשם הגורמים המאשרים; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ׳ ערן טוך, ראש המחלקה להנדסת תעשייה, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' קרין נהון, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן; פרופ׳ בני פנקס מהמחלקה למדעי המחשב, לשעבר ראש מרכז המחקר לקריפטוגרפיה יישומית ואבטחת מידע, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב, סגן מנהל מרכז חקר סייבר משפט ומדיניות, ראש תת המרכז לחקר ביומטריה ויישומיה, אוניברסיטת חיפה; ד"ר אייל רונן מבית הספר למדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב, ועו"ד דלית בן-ישראל, שותפה וראש תחום IT והגנת הפרטיות במשרד נשיץ', ברנדס, אמיר ושות'.

על-פי הפניה, חתימה אלקטרונית היא תהליך ממוחשב, המוכר ומיושם זה למעלה מ-45 שנה, ואשר התשתית החוקית שלו בישראל התקבעה כבר בתחילת שנות האלפיים במסגרת חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001. בעיקרו של דבר, ניתן לחתום כל קובץ הקיים במחשב – מקבצי תמלילים לסוגיהם השונים (טקסט, וורד, PDF וכיו"ב) ועד לקבצי תוכנה. מרגע שמסמך נחתם אלקטרונית, כל ניסיון לשנות אותו, אפילו הוספה מזערית של רווח או פסיק, מפקיעה את החתימה באופן המעיד בבירור שבוצעה התערבות במסמך.

המומחים ממליצים, לצורך המהירות, לאמץ בתחילה שיטות פשוטות וקלות ליישום תוך נקיטת אמצעים פשוטים להבטיח שחותם המסמך לא ישנה אותו ויחתום עליו בשנית. לאחר מכן, הם כותבים, ניתן ליישם שיטות מורכבות יותר, המונעות מחיקת מסמכים ורק מאפשרות ליצור להם גרסאות חדשות כך שניתן יהיה להתחקות אחר שינוייהם, כשם שהדבר נעשה ברשומות רפואיות. לדבריהם, ראוי שבעתיד כל משרדי הממשלה יחויבו לחתום אלקטרונית כל פרוטוקול, סטנוגרמה וכיו"ב מסמכים בעלי חשיבות.