OpenAI סגרה רשת השפעה ישראלית

ניסיונות לתמרן מצביעים לקראת בחירות ולשבש חמישה קמפיינים מקוונים באמצעות כלים כמו ChatGPT - כך זיהתה חברת OpenAI. לפי החברה, הקמפיינים נוצרו ונוהלו על ידי שחקנים ממשלתיים ופרטיים ברוסיה, בסין, באיראן – וגם בישראל. הם נועדו לתמרן את דעת הקהל ברחבי העולם ולהשפיע על הגיאופוליטיקה העולמית באמצעות מידע כוזב ומניפולציות אחרות.

את הממצאים הציגה החברה בדו"ח ראשון מסוגו שבו חשפה כיצד נעשה שימוש ב-ChatGPT לשם "הונאה מקוונת". הגורמים ברוסיה, בסין, באיראן ובישראל השתמשו בבינה המלאכותית בין השאר כדי לחולל פוסטים שפורסמו במדיה החברתית, לתרגם ולערוך מאמרים, ולאתר באגים בתוכנות מחשב. זאת, במטרה לזכות באהדת הקהל בנושאים פוליטיים או לשנות את דעת הקהל בנושא סכסוכים גיאופוליטיים. עם זאת, OpenAI העריכה שהשימוש בשירותיה לא הצליח להרחיב את הקמפיינים של רשתות ההשפעה המסוות באופן משמעותי.

לטענת OpenAI, הקמפיין הישראלי, שזכה לכינוי Zeno Zeno, נוהל על ידי חברה פרטית שמנהלת קמפיינים פוליטיים. במסגרתו, יצרה החברה משתמשים בדויים במדיות חברתיות שונות בישראל, בקנדה ובארצות הברית ופרסמה בשמם מסרים אנטי-אסלאמיים.

הדו"ח מוסיף כי במסגרת קמפיין Doppelganger, שמיוחס לרוסיה, עשו הרוסים שימוש ב-ChatGPT כדי לחולל תגובות נגד לפרסומים של אוקראינה בשפות שונות בפלטפורמת X (לשעבר טוויטר). בנוסף, הם השתמשו בכלי הבינה המלאכותית לתרגום ועריכת מאמרים שתמכו ברוסיה במלחמה באוקראינה לאנגלית וצרפתית, ולהמרת כתבות חדשות נגד אוקראינה לפוסטים בפייסבוק. בקמפיין Spamouflage, שמיוחס לסין, מצאה OpenAI כי הממשל נעזר ב-ChatGPT כדי ליצור פוסטים נגד יחידים שמתחו ביקורת עליו. הממשל הסיני גם התייעץ עם ChatGPT בשאלה כיצד כדאי לנתח אירועים עכשוויים ופוסטים במדיה החברתית. בקמפיין האיראני, קבוצה בשם "האיגוד הבינלאומי למדיה וירטואלית" השתמשה בכלי הבינה המלאכותית כדי לייצר ולתרגם מאמרים פרו-איראניים, אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקאיים.

מהדו"ח עולה כי בכל הקמפיינים של רשתות ההשפעה שזיהתה OpenAI, השימוש בתוצרי בינה מלאכותית נעשה במקביל לתוצרים שנוצרו על ידי אנשים. בנוסף, השימוש שעשו רשתות ההשפעה בבינה המלאכותית היה יצירת תמונות, טקסטים, ביוגרפיות ברשתות חברתיות, סיכום מאמרים ומציאת באגים בתוכנות של "בוט" (תוכנה המדמה התנהגות אנושית ברשת). מקור: הניו-יורק טיימס (מאת: קייד מץ); Yahoo! Finance (מאת: שירין ג'אפרי).