מדינת וורמונט עשויה היתה להיות המדינה הבאה בארצות-הברית שמשלימה חקיקת חוק פרטיות מדינתי, לאחר שמוקדם יותר החודש שני בתי המחוקקים במדינה הצביעו על אישור החוק. באופן יוצא-דופן בין חוקי הפרטיות המדינתיים בארה"ב, החוק בוורמונט כולל גם זכות תביעה לצרכנים שנפגעו משימוש פסול במידע האישי שלהם על-ידי חברות שסוחרות במידע (data brokers). עם זה, משרדו של מושל המדינה רמז כי המושל עשוי להטיל ווטו על החוק ובכך למנוע את אישורו, והמושל אכן הטיל ווטו על החוק ב-14.6.2024 ומנע את חקיקתו.

החוק היה מיועד לחול על חברות שפעילות-עסקית בוורמונט ואגב כך מעבדות מידע אישי על 25,000 או יותר מתושבי המדינה, או לחילופין, מעבדות מידע על לפחות 12,500 תושבים כאשר שלפחות רבע מהכנסותיהן נובעות ממכירת מידע אישי. בדומה לחוקים מדינתיים אחרים, החוק בוורמונט היה מעניק לנושאי מידע זכות לברר אם חברה מעבדת מידע אודותיהם ולקבל עותק ממנו, להיוודע לרשימת הגורמים החיצוניים בעלי גישה למידע, לתקן מידע שגוי, למחוק מידע, ולהורות שהמידע לא יימכר ושלא ייעשה שימוש במידע האישי לצורכי פרסום ממוקד ברשת.

חברות הפועלות כבעלות שליטה במידע (Controller) היו נדרשות לציית לעיקרון מזעור המידע כך שייאספו מידע אישי רק במידה הנדרשת באופן סביר לאספקת המוצר או השירות לצרכן, ורק באופנים ולמטרות המפורטות במדיניות הפרטיות של החברה (אלא אם התקבלה הסכמת נושא המידע למטרות עיבוד נוספות). חברות גם היו נדרשות ליישם אמצעי אבטחת מידע נאותים. חברות שפועלות כמעבדות מידע (Processor) היו צפויות להדרש לעבד את המידע לפי הוראות בעל השליטה במידע, לאבטח אותו ולסייע לבעל השליטה במידע לטפל בבקשות נושאי מידע המעוניינים לממש את זכויותיהם.

חברות העוסקות בעיבוד מידע בנסיבות המעוררות סיכון מוגבר לפרטיות היו נדרשות לערוך תסקיר השפעה על הפרטיות (Data Protection Impact Assessment) והתובע הכללי בוורמונט רשאי היה לקבל עותק מהתסקיר שהחברה ערכה.

ארגוני צרכנים הביעו תמיכה נלהבת בחוק ובמיוחד במרכיב התקדימי שמעניק זכות תביעה לנושאי מידע. אולם כאמור, מושל המדינה מנע את חקיקת החוק עם הטלת הווטו. מקור: וורמונט פאבליק (מאת: פיטר הירשפילד); איי.פי ניוז (מאת: ליסה ראסתק).