בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב פסק כי אין לאכוף את תניית הבוררות בתנאי השימוש של Ancestry בתביעה יצוגית שהגישו קטינים נגד החברה על הפרת פרטיותם. התובעים הקטינים טענו כי בעקבות מכירת עסקי Ancestry לחברת רוכשת אחרת, מידע אישי אודותם, שנאסף עליהם במסגרת שירותי מיפוי DNA שהוריהם רכשו, נמסר שלא כדין. החברה העלתה טענת סף נגד התביעה הייצוגית, שלפיה כלל המשתמשים בשירותי החברה חותמים על תנאי שימוש הכוללים תניית בוררות מפורשת החוסמת תובענות ייצוגית.

בית המשפט הפדרלי לערעורים בחן את תהליך ההסכמה לחוזה המקוון של החברה ואת ההסכמה להצהרת הפרטיות שלה לשירותי מיפוי DNA. בית המשפט מצא כי בעוד להצהרת הפרטיות מוסרים ההורים הסכמה מפורשת גם בשם הקטינים שנתוני ה-DNA שלהם נאספים, החברה לא הבהירה בשום שלב בתהליך אישור תנאי השימוש כי הסכמת ההורים להסכם ההתקשרות נעשית גם "בשם הקטין". משכך, בית המשפט פסק כי לא השתכלל חוזה מחייב בין החברה לבין הקטינים, וממילא תניית הבוררות שבתנאי השימוש של החברה לא מחייבת את הקטינים שאינם צד לחוזה. בית המשפט גם שלל טענות משפטיות נוספות של החברה שנועדו לחייב את הקטינים לבוררות, בהן הטענה כי הקטינים הם צד שלישי מוטב לחוזה ועל כן כפופים גם להוראותיו.

כעת הדיון יחזור לבית המשפט המחוזי הפדרלי להליך אישור התובענה כייצוגית.