הנציבות האירופאית החליטה לחדש את ההכרה בישראל כתואמת את רמת ההגנה על מידע אישי הנדרשת באיחוד, כתנאי להעברה חופשית של מידע אישי מהאיחוד האירופאי לישראל.
ההחלטה, שאמורה היתה להינתן ב-2020, התעכבה בגלל הקורונה (תחילה) ובהמתנה לתיקוני חקיקה והבהרות ממשלה בישראל (לאחר מכן). היא ניתנה ביחד עם ההחלטה לחדש את ההכרה בכל אחת מהמדינות שהוכרו בעבר. לפי ה-GDPR יש לבחון את הדברים מחדש אחת לארבע שנים.
אלה עיקרי ההחלטה (למבקשים לעין במקור, היא נמצאת בסעיף 4.7 ובעמוד 12 למסמך) -
- תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023 ביחד עם תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017 הוכרו בנימוקים.
- האיחוד מצא שרשויות ציבוריות בישראל כפופות לכללים ברורים, מדויקים ונגישים שלפיהם הן יכולות לגשת אל נתונים המועברים מהאיחוד האירופאי, ולאחר מכן להשתמש בהם למטרות אינטרסים ציבוריים, בפרט למטרות אכיפת חוק פלילי וביטחון לאומי.
- הנציבות האירופאית ממליצה לקבע בחקיקה התפתחויות בהגנה על הפרטיות שבפסיקה וממליצה לנצל לשם כך את תיקון 14 הנדון בימים אלה בוועדת החוקה.