שופטת בית המשפט העליון, רות רונן, קבעה לאחרונה כי מסירת מסמכי בית משפט לחברת מיקרוסופט ישראל, תיחשב כהמצאתם כדין לחברת מיקרוסופט העולמית. החלטת העליון ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [ת"א 51304-08-23], שדחה את בקשת חברת פאסט קורפורייט בע"מ (פאסט) למתן צו מניעה זמני שימנע ממיקרוסופט לחסום את השימוש בתוכנה שפיתחה פאסט, ואת הגישה לאתר האינטרנט וחשבון הפרסום שלה במערכות מיקרוסופט.
פאסט פיתחה תוכנה, "חנות אפליקציות" בשם PC APP STORE, המאפשרת למשתמשים בה להוריד יישומונים למחשביהם. התוכנה פועלת על-גבי מערכת ההפעלה Windows של Microsoft Corp, תאגיד מארה"ב. מיקרוסופט ישראל היא חברת בת של מיקרוסופט העולמית, המסייעת בקידום ושיווק מוצריה בישראל. פאסט תבעה את מיקרוסופט בטענה כי סיווגה את התוכנה שלה כפוגענית וכי היא מונעת את הורדתה והשימוש בה על-ידי לקוחותיה. פאסט טענה לנזק שהחסימה גרמה לה וכן כי מיקרוסופט פוגעת בתחרות. יחד עם התביעה הגישה פאסט גם בקשה לצו מניעה זמני, אותה מסרה במשרדי מיקרוסופט ישראל.
בחודש ספטמבר האחרון בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את הבקשה לסעד זמני וקבע כי ההליך נגד מיקרוסופט העולמית לא נפתח כדין, מאחר שהיא הצד הרלבנטי למחלוקת ולא מיקרוסופט ישראל. ביהמ"ש המשפט המחוזי קבע כי בכל הנוגע למסירת מסמכי ההליך למיקרוסופט ישראל - לא התקיים מבחן "אותו העניין" שבתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיו התביעה שמבקשים להמציא למיקרוסופט העולמית נוגעת לאותו עניין שבקשר אליו מיקרוסופט ישראל מייצגת את החברה העולמית באופן קבוע.
השופט רונן החליטה לדון בבקשת רשות הערעור ולקבל את הערעור שהגיש פאסט על ההחלטה. בית המשפט העליון הדגיש כי אין להסתפק בקשר רופף או מלאכותי בין הצדדים לעניין נושא התביעה וכי נדרש קשר ענייני בין מיקרוסופט ישראל לחברה העולמית. יחד עם זאת, השופטת רונן הזהירה מפני מתן פרשנות דווקנית ומצמצמת יתר על המידה ל"עניין" נושא התובענה או לעניינים לגביהם הוסמך הנציג לייצג את הנתבע הזר בישראל.
במקרה הנוכחי פסקה השופטת רונן כי "עניין" התביעה הוא פעולות מיקרוסופט העולמית, שפגעו בפאסט לטענתה וביכולתם של לקוחותיה להשתמש בתוכנה שלה ב-Windows. מיקרוסופט ישראל משווקת ומקדמת את מוצרי מיקרוסופט העולמית בישראל. נפסק כי מאחר שהתביעה מתייחסת למוצרים שמיקרוסופט ישראל משווקת ומקדמת בישראל, אין לדקדק בשאלה היא עסקה באופן ספציפי גם בהגדרת רמת הסיווג של התוכנה של פאסט, האם היא מבצעת בעצמה ניטור כדי לזהות יישומונים מזיקים או חשודים, והאם הייתה קשורה להחלטה בעניין פאסט ונקטה צעדים כלפי התוכנה שלה.
לסיכום נפסק כי גם אם למיקרוספוט ישראל אין סמכות לעסוק בכל הנ"ל, אלא למיקרוסופט העולמית בלבד, הדבר אינו שולל את המסקנה לפיה מיקרוסופט ישראל היא נציגת מיקרוסופט העולמית ביחס ל"עניין" התביעה. לפיכך נקבע כי יש לראות את ההמצאה למיקרוסופט ישראל כהמצאה כדין למיקרוסופט קורפוריישן וביהמ"ש העליון החזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי כדי שידון בבקשה לסעד זמני לגופה. רע"א 7165/23 Fast Corporate Ltd נ' מייקרוסופט ישראל בע"מ ואח' (14.12.2023).