מדינת ישראל מציגה - עקרונות מדיניות, רגולציה ואתיקה לבינה מלאכותית

הרגולציה בתחום הבינה המלאכותית תיעשה באופן ענפי ולא רוחבי, תהא מתקדמת וגמישה ותתאם ככל הניתן למדיניות הרגולציה המתהווה בזירה הבינלאומית. כך קובע מסמך מדיניות רגולציה שמפרסמיםמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

המסמך מיועד להנחות את משרדי הממשלה והרגולטורים לפעול לקידום הרגולציה והאתיקה בתחום ה-AI. הוא מתפרסם בהמשך להחלטות הממשלה מספר 212 מיום 1.8.2021 ו-173 מיום 24.2.2023, ובהמשך לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית שעניינן בהטמעת AI לטובת העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. הנחת המוצא שלו גורסת ש"פיתוח ושימוש נבון, אחראי וחכם בבינה מלאכותית מהימנה הוא אמצעי חיוני לעידוד צמיחה, פיתוח בר-קיימא, רווחה חברתית וקידום המובילות הישראלית בתחום החדשנות והטכנולוגיה."

ההנחיות במסמך מבקשות לאזן בין הצורך בוודאות משפטית והשמירה על הזכויות והאינטרסים הציבוריים, לבין הצורך בקידום החדשנות הטכנולוגית.

המסמך מנחה את הרגולטורים לפעול במישורים הבאים:

  • לפעול במסגרת רגולציה ברמת הענף (סקטור) ולהימנע מקידום חקיקה רוחבית בתחום ה-AI. זאת לאור המגוון הרחב של השימושים בטכנולוגיית AI; היעדר הבנה מספקת בנוגע להשלכות הטכנולוגיה; והקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות.
  • להטמיע מדיניות רגולציה אשר תביא בחשבון את הרגולציה הנוהגת ברחבי העולם, וכזו שאומצה על ידי ארגונים בינלאומיים.
  • להתאים את הרגולציה לסיכונים הנשקפים מטכנולוגיית AI, ולהוות תוצר של ניהול סיכונים שביצעו הרגולטורים ביחס אליהם.
  • לקדם ולפתח רגולציה בשלבים ובאופן גמיש בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, תוך השימוש בנסיינות רגולטוריות, ארגזי חול, ושימוש בכלים ניטרליים שאינם נוקשים או מעוצבים לפי מערכת ספציפית.
  • לקבוע מסגרת רגולטורית ומעטפת משפטית חדשנית שתעגן את טכנולוגיית ה-AI, וכזו שתוכל להסדיר במהרה את כניסתן של טכנולוגיות חדשות בשוק.
  • לפתח את הרגולציה בעזרת שיתוף פעולה עם מומחים, בעלי ידע ועניין אשר יעזרו לבטא את האיזון שבין הזכויות והאינטרסים השונים.

בנוסף, המסמך מציע לרגולטורים לבסס את מדיניותן על בסיס עקרונות ה-OECD . שלפיהם, יהיה ניתן לקדם טכנולוגיית בינה מלאכותית מהימנה, אשר תקדם צמיחה, פיתוח בר-קיימא, חדשנות, רווחה חברתית, אחריותיות, כיבוד זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים, שוויון ומניעת הטיות, שקיפות והסברתיות, אמינות, עמידות, אבטחה ובטיחות. 

במקביל, המסמך מציע להקים מוקד ידע ממשלתי בתחומי AI, אשר יהיה מורכב מעובדי מדינה בעלי מומחיות בתחומי מדיניות רגולציה, טכנולוגיה ומשפטים. מוקד הידע ישמש כגוף פנים ממשלתי מקצועי ובעל מומחיות אשר תפקידו יהיה לתת מענה בכל הקשור לרגולציה, מדיניות מידע ונתונים, סוגיות אתיות, שיתופי פעולה בינלאומיים אזרחיים והטמעה במגזר הציבורי והאזרחי. מוקד הידע יעסוק בייעוץ לרגולטורים, הובלת הייצוג והמעורבות של ישראל בפורומים בינלאומיים, הקמת פורומים לקיום שיח ושיתוף ידע עם גורמי אקדמיה ותעשייה, סיוע לרגולטורים במיפוי השימושים ב-AI והאתגרים הנלווים להם בענפים המוסדרים, ועוד.

לצורך הכוונת מוקד הידע, ממליץ המסמך להקים ועדת היגוי שבה יכהנו נציגי גופים ממשלתיים וציבוריים. הכוונה זו נדרשת עבור עמידה במכלול הזכויות והאינטרסים הנוגעים לעניין, הקניית תמונת מצב על הנעשה בממשלה ובמשק הישראלי, חיזוק מומחיות המוקד והעצמת השפעתו. תפקידה של הוועדה יהיה להמליץ על אסטרטגיה לאומית בתחום ה-AI, לבחון את הצורך בשינוי הרגולציה, לייעץ לעניין תכנית העבודה השנתית של מוקד הידע, להמליץ על יעדי מוקד הידע, ולהקים פורום רגולטורים ופורום לשיתוף הציבור בתחום AI.