בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע כי חוק הבנקאות מתיר לבנקים לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים. את העתירה, נגד פעילות הבנקים בתחום, הגישו חברת ביטס אוף גולד (העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים לפי רישיון מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים), ואיגוד הביטקוין הישראלי - עמותה הפועלת לקידום המסחר במטבעות דיגיטליים.

במוקד העתירה עמדה השאלה האם החוק המרכזי החל על פעילות הבנקים בישראל [חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981], מסמיך את הבנקים לבצע פעולות מכירה וקנייה של מטבעות דיגיטליים. העתירה הוגשה לאחר שבנק לאומי הודיע כי קיבל את אישור בנק ישראל והמפקח על הבנקים להתחיל להציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים, וזאת מכוח ההרשאה הכללית בסעיף 10 לחוק הבנקאות. העותרים טענו, בין היתר, כי חוק הבנקאות אינו מסמיך את בנק ישראל לאשר לתאגידים בנקאיים לעסוק באופן ישיר במסחר במטבעות דיגיטליים.

השופטים סולברג, ברק-ארז, ווילנר, קבעו כי האינטרס הכלכלי של ביטס אוף גולד בצמצום התחרות בתחום המטבעות הדיגיטליים הוא ברור, אך אינו יכול לשמש בסיס להטלת דופי בעתירה. עם זאת, כאמור, העתירה נדחתה לאחר שבית המשפט קבע כי יש להיזהר מפרשנות טכנית וצרה של רשימת העיסוקים המותרים לפי דין המנויים בחוק הבנקאות. נפסק כי אין להתעלם מכך שהחוק, שכולל אמנם רשימה סגורה של עיסוקים, נועד לתת מסגרת "נושמת" לפעילויות שמשקפות את הפרקטיקות הכלכליות המתפתחות, ובכלל זה בתחום הטכנולוגי, וכי פרשנות מצמצמת של הסעיף חוטאת למטרתו.

שופטי בג"ץ פסקו כי כוונת המחוקק הייתה לכלול נכסים מסוג של מטבעות דיגיטליים בתוך תחומי פעילותם של הבנקים, בהיותם נכס מהתחום הפיננסי, וכי הפרשנות לפיה בנקים רשאים לעסוק גם בפעילות הקשורה במטבעות דיגיטליים עולה בקנה אחד עם פרשנותו הלשונית ומתיישבת עם תכלית סעיף 10 לחוק הבנקאות. בית המשפט הדגיש כי יש לצפות כי בנק ישראל והמערכת הבנקאית בכללותה יקדישו את מלוא הרצינות ותשומת הלב לצורך להסדיר את היבטי הפיקוח הנלווים לכניסתם של המטבעות הדיגיטליים לזירה הבנקאית. לעיון בפסק-הדין: בג"ץ 7364/22 ביטס אוף גולד ואח' נ' נגיד בנק ישראל ואח' (10.10.2023).