החיפוש בידי עובדי רשות האוכלוסין במכשירי טלפון ניידים של כל אדם המבקש להיכנס לישראל אסור, בין אם הוא תייר, עובד זר, מבקש מקלט או כל אדם אחר. לעובדי הרשות במעברי הגבול בכניסה לישראל אין כל הסמכה על פי חוק לקחת ולערוך חיפוש במכשירים ניידים – מחשבים וטלפונים, גם אם ניתנה הסכמה לכך. כך פסקה אתמול השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בערעור שהגישו זוג אוקראיני נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לסרב לכניסתם לישראל [עמ"נ 12780-01-23 Muzyehuk ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים].

המערערים, אזרחי אוקראינה שנמצאים בתהליך התאזרחות בפולין, ביקשו להיכנס לישראל לביקור משפחתי קצר בן שבוע לשם חגיגות השנה האזרחית החדשה 2023. עם נחיתת המערערים בנתב"ג בשעות הבוקר, הם נלקחו לתשאול, ומכשירי הטלפון הניידים שלהם נלקחו מהם. בקרית הגבול ערכה חיפוש במכשיר הטלפון של המערערת ("בהסכמתה ונוכחותה של המערערת", לטענת הרשות). בתכתובות בין המערערת לבין אמה נמצא קישור לקבוצות פייסבוק בנושא עבודה בישראל, שלטענת המערערת הייתה "הודעה ישנה". בשל הודעה זו, ועברה של אמה של המערערת אשר שהתה בעבר בישראל שלא כדין וגורשה, שבו המערערים לפולין, וערערו על החלטת בית הדין לעררים שאישר את החלטת הרשות לסרב לכניסתם לישראל.

השופטת קבעה בפסה"ד שחוק הכניסה לישראל והנהלים מכוחו אינם מסמיכים את פקחי הרשות לקחת את הטלפונים הניידים בנקודות הגבול ולערוך בהם חיפוש, ושאין נפקות להסכמה לחיפוש ככל שניתנה: ""ההסכמה" הניתנת לבקרי הגבול על ידי מי שתלויים במוצא פיהם אם להיכנס לישראל, או להיות מורחקים ממנה, לאו הסכמה היא", ושבכל מקרה "לא ניתן לראות בהסכמה, גם בהנחה שזו ניתנה לכאורה, כהסכמה חופשית ומרצון". עוד מצאה השופטת, כי הרשות המשיכה, במשך כארבע שנים נוספות אחרי מקרה דומה, באותה "התנהלות בלתי חוקית אסורה של חיפוש לא מוסמך ולא מוגבל בטלפונים ניידים של המבקשים לבוא בשערי המדינה".

השופטת פסלה את החלטת הרשות, ביטלה את פסק דינו של בית הדין לעררים שאישר את החלטת הרשות, הורתה למחוק כל רישום בדבר הסירוב ולהסיר כל מניעה על כניסה עתידית של המערערים לישראל. בנוסף, על הרשות להבהיר בדחיפות לכל בעלי התפקידים בנקודות הגבול כי חל איסור על לקיחת טלפונים ניידים מהנכנסים לישראל וחיפוש בהם, גם במקרים בהם "מסכימים" המתושאלים לבקשת אנשי הרשות למסור את הטלפונים לצורך כך. פרופ' מיכאל בירנהק, שזכה לציטוטים רבים בפסק הדין, התייחס לדברים ואמר כי "אם יש צורך חשוב ומבוסס לחטט במכשירים ניידים של תיירים, תואיל נא הממשלה (או הכנסת) ותפעל לעיגון הסמכות בצורה מסודרת. צורך, כמו שאמר עליון בהקשר דומה, אינו מקים סמכות".