רשות התחרות בנציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (ה-FTC) הודיעה כי בכוונתה להפעיל כלי אכיפה משמעותיים למניעת תחרות בלתי הוגנת בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI). לפי פרסום ה-FTC, הבינה המלאכותית היוצרת הופכת לחלק אינטגרלי בחיי היום-יום שלנו, ויש לה פוטנציאל לשנות לחלוטין את האופן בו אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה. ואולם, בשימוש בה כרוכים גם לא מעט סיכונים.

הרשות זיהתה חמישה סיכונים מרכזיים לתחרות הנובעים מהשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת:

• מידע – הבסיס של כל מודל בינה מלאכותית יוצאת הוא מערכי נתונים גדולים ומגוונים. לחברות גדולות ומבוססות יש, באופן טבעי, גישה קלה ורחבה יותר לכלי איסוף נתונים ולפיכך יש להן יתרון על פני חברות קטנות ושחקנים חדשים בשוק. השליטה של אותן חברות בשוק הנתונים והמידע עלולה ליצור חסמי כניסה לשוק למנוע תחרות הוגנת.
• מומחיות – פיתוח בינה מלאכותית יוצרת דורש כוח עבודה מיומן ובעל מומחיות. הרכישה והשימור של מומחיות זו הם מאתגרים, ולכן קיומם של הסכמי אי תחרות שמגבילים את הניידות התעסוקתית של מומחים, משמרים את המומחיות בידי החברות הגדולות ופוגעים בתחרות.
• משאבים חישוביים וכוח מחשוב – מערכות בינה מלאכותית יוצרת זקוקות למשאבים חישוביים ולכוח מחשוב משמעותיים, במיוחד בשלבי האימון המוקדמים. המשאבים הללו יקרים מאוד ואינם זמינים באופן שוטף. לחברות הגדולות יש לרוב גישה לחומרה ייעודית ולשירותי מחשוב ענן, המגדילים משמעותית את כוח המחשוב שלהן ובכך מגבירים את כוחן בשוק.
• קוד פתוח – לרכיבי קוד פתוח יש פוטנציאל להוות גורם מהותי בפיתוח של כלי בינה מלאכותית יצירתית. מכיוון שהם זמינים לשימוש הכל ללא תשלום, הם יכולים לסייע בהגברת החדשנות תוך הוזלת עלויות. עם זאת, קיים חשש שהחברות שעושות שימוש ברכיבי הקוד הפתוח ימנפו אותם כדי להשיג יתרון עסקי, ולאחר מכן יחסמו את הגישה אל הקוד שלהן, על מנת להדיר את מתחריהן.
• שיטות תחרות בלתי הוגנות – חברות עלולות להשתמש בשיטות תחרות בלתי הוגנות, דוגמת הסדרים כובלים, בלעדיות, פרקטיקות מפלות או עמלות גבוהות, כדי לשמר או להשיג כוח בשוק, ולהגביל את כוחם של מתחרים.

הרשות הבהירה כי בכוונתה להפעיל אכיפה משמעותית בתחום על מנת לצמצם ככל הניתן את ההשפעות האפשריות על התחרות בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת.