התאמת תכניות הלימודים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, עידוד להשקעת משאבים בהדרכת כוח עבודה קיים והעסקת כוח עבודה איכותי ומיומן מחו"ל, קידום מסגרת חוקית להגנה נאותה על קניין רוחני בתוצרים של בינה מלאכותית, ויצירת כללי התנהגות לשימוש ולבדיקה של בינה מלאכותית למטרות צבאיות. אלה הן המלצותיה המרכזיות של הוועדה הייעודית בנושא בינה מלאכותית של לשכת המסחר האמריקנית, במסגרת דו"ח שפרסמה לאחרונה.
ההתפתחות המהירה של השימוש בבינה מלאכותית מביאה עמה הזדמנויות רבות, אך גם סיכונים, קובע דו"ח הוועדה. בהיעדר הגנות מתאימות, הבינה המלאכותית עלולה להשפיע לרעה על הפרטיות ועל החירות האישית של יחידים. כדי להבטיח שהשימוש בבינה מלאכותית יהיה אחראי ומוסרי, על קובעי המדיניות לפעול לפתרון השאלות הבוערות בנוגע לסיכונים הרלוונטיים – לרבות בנוגע לתפקיד הממשלה בקידום החדשנות ובאיזון בין האינטרסים הכלכליים ובין הרצון להימנע מההטיות המובנות בשימוש במנגנונים אוטומטיים לקבלת החלטות, וכן לאפשרויות שיתוף הפעולה עם גורמים ממשלתיים ממדינות אחרות (בין השאר בשים לב לתחרות שסין מהווה בתחום).
בשנת 2022 הקימה לשכת המסחר את הוועדה בנושא בינה מלאכותית, תחרותיות, הכלה וחדשנות, שנועדה לספק תשובות לאותן שאלות. לאחר שנה בה פעלה ובחנה את עולם הבינה המלאכותית, פרסמה הוועדה את הדו"ח ובו קבעה חמש אבני יסוד לרגולציה על השימוש בבינה מלאכותית:
- יעילות – על קובעי המדיניות להעריך את מידת הרלוונטיות של החקיקה הקיימת, ולמלא את הפערים החקיקתיים (ככל שקיימים), באופן שיאפשר אכיפה יעילה ויספק וודאות משפטית.
- קולגיאליות – על הסוכנויות הפדרליות לשתף פעולה אלה עם אלה לגיבוש רגולציה בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית ברמה הפדרלית. השימוש בבינה מלאכותית הוא חוצה מגזרים, מורכב ומשתנה במהירות, ויחייב גישה אסטרטגית ומתואמת בין סוכנויות.
- ניטרליות – על החקיקה החדשה להיות ניטרלית מבחינה טכנולוגית. עליה להתמקד ביישומים ובהשלכות של השימוש בבינה המלאכותית, במקום בטכנולוגיה עצמה. היא אינה צריכה להיות בגדר "one size fits all", אלא לאפשר למפתחים לפעול באופן גמיש ומותאם-תעשיה.
- גמישות – על החקיקה החדשה לעודד גישה של הערכת סיכונים עצמאית ובלתי מחייבת במגזר הפרטי. על קובעי המדיניות לפעול לפיתוח חקיקה "רכה", בשיתוף עם המגזר הפרטי, מומחים טכנולוגיים, החברה האזרחית, והממשלה.
- פרופורציונליות – בבחינת הפערים בחקיקה הקיימת, על קובעי המדיניות לנסות ולאמץ גישה מבוססת סיכון, שתהיה מאוזנת ופרופורציונלית, ביצירת המסגרת החוקית בנושא בינה מלאכותית.
על בסיס חמש אבני היסוד הללו, הציגה הוועדה המלצותיה בשלושה תחומים מרכזיים:
- כוח עבודה מיומן – על קובעי המדיניות לפעול לבחינת ההשפעות האפשריות של השימוש בבינה מלאכותית על כוח העבודה האמריקני; לפעול לשינוי תוכניות הלימודים של תלמידי בתי הספר וסטודנטים על מנת להכינם כראוי לפיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית ולמידת מכונה; לעודד את המגזר הפרטי, באמצעות תמריצים כלכליים, להשקיע משאבים בהדרכות עובדים; ולייבא כוח אדם איכותי ומיומן ממדינות אחרות.
- עידוד התחרות הגלובלית – על קובעי המדיניות לקדם שיתופי פעולה עם גורמי מפתח במדינות אחרות בעלות ערכים ומטרות דומים לאלה של ארה"ב. כדי לאפשר שיתופי פעולה כאמור, על קובעי המדיניות לפעול, בין השאר, לפיתוח מסגרת חוקית להגנה נאותה על קניין רוחני בתוצרים של בינה מלאכותית, ולספק את כל המשאבים הדרושים לכך למשרד הפטנטים ולמשרד סימני המסחר.
- הגנה על הביטחון הלאומי – על קובעי המדיניות לפתח את החקיקה החדשה בשיתוף פעולה עם בנות ברית, ותוך שימת לב לזכויות אדם וקידומן. בתוך כך, עליהם ליצור כללי התנהגות לשימוש בנשק מבוסס בינה מלאכותית, לפתח דרכים חדשות לבדיקה והערכה של בינה מלאכותית לשימושים צבאיים, וכן לפעול לשילוב גורמים מומחים ובעלי ניסיון בתעשייה הצבאית.