עילת התביעה השכיחה ביותר בפרטיות בישראל היא זו הקבועה בסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 - "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת" - בייחוד בהקשר של הצבת מצלמות במרחב הציבורי. כך מצאה סקירה שערכו עו"ד רבקי דב"ש וגיא זומר עבור המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה. השניים ניתחו פסקי דין מתחום הפרטיות בעשור האחרון.

לפי הסקירה, בין השנים 2012 ו-2022 ניתנו 293 פסקי דין בתחום הפרטיות בתביעות אזרחיות, ו-29 פסקי דין באותו התחום במסגרת תובענות ייצוגיות. לא ניתן להצביע על שינוי או על מגמה מובהקת של עמידה על הזכות להגנת הפרטיות בתביעות אזרחיות בעשור האחרון. הרוב המוחלט של התביעות הוגש בגין עילות נוספות שנלוו לעילת הפגיעה בפרטיות, שהבולטות בהן הן לשון הרע וספאם. התביעות הוגשו בעיקר במסגרת יחסים צרכניים או סכסוכי שכנים. רק פחות מעשירית מהתביעות הוגשו על ידי אזרחים נגד רשויות.

מרבית התביעות האזרחיות שהוגשו התקבלו על ידי בתי המשפט, ואולם רק בפחות ממחציתן חויב הנתבע לשלם פיצוי בגין הרכיב של הפרת הפרטיות באופן ספציפי. באשר לתובענות הייצוגיות, כחמישית מהן לא אושרו, ומתוך אלה שאושרו - מרביתן הסתיימו בהסדר פשרה.