איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) פרסם לאחרונה מסמך מדיניות חדש בנושא "טכנולוגיות חדירה וחיפוש במכשירים חכמים ונכסים דיגיטליים על ידי רשויות האכיפה בישראל". המסמך מדגיש כי משטרת ישראל ורשויות אכיפה נוספות, כגון מצ"ח, הרשות לניירות ערך, רשות המיסים ואף הרשות להגנת הפרטיות, מפעילות מזה כעשור כלי פורנזיקה דיגיטלית מתקדמים לפריצה וחיפוש במחשבים אישיים וטלפונים ניידים שנתפסו במסגרת חקירה. כלים אלו מספקים גישה לכמות עצומה של נתונים חושפניים, הנצברים אגב שימוש יומיומי במכשיר ובמקרים רבים מסוגלים לגשת גם להרשאות גישה (credentials) לשירותים מרוחקים, כגון רשתות חברתיות ושירותי ענן.

הסקירה המקצועית שפרסם האיגוד נועדה לספק נתונים ועובדות על אופן הפעולה והיכולות של כלים טכנולוגיים המופעלים כיום בישראל, לצד מיפוי מפורט של מסגרת הדין ונוהלי המשטרה להפעלתם. המסמך נועד להציב בסיס עובדתי לדיון ולעיצוב מדיניות בידי נבחרי הציבור, מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, בין היתר על רקע קריאות ציבוריות ושיפוטיות לעדכון דיני החיפושים והראיות והתאמתם למציאות הטכנולוגית העכשווית בעידן האינטרנט של הדברים ומחשוב ענן.

האיגוד הוא עמותה בלתי תלויה, הפועלת ללא מטרת רווח לקידום והטמעת האינטרנט כתשתית טכנולוגית, מחקרית, חינוכית, תרבותית ועסקית בישראל. במסגרת זו, פועל האיגוד גם לקידום שירותי תשתית חיוניים לאינטרנט בישראל. פעילותו העיקרית של איגוד האינטרנט בתחום התשתיות היא ניהול ותחזוקת מרשם שמות המתחם הישראלי תחת הסיומות (IL.) ו-(.ישראל). מסמכי המדיניות ומחקרי העומק של האיגוד נועדו לספק תשתית, ידע והמלצות יישומיות לקידום מדיניות ציבורית בנושאים מגוונים של טכנולוגיה וחברה, לטובת הציבור הישראלי. 

גילי נאות: משרד פרל כהן וקבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד, הם עורכי הדין של איגוד האינטרנט הישראלי.