יש לשמור על אנונימיות של התובע כאשר שחרור זהותו יקדם את מטרות תוקפי הסייבר האלמוניים ויגרום לפגיעה בעסקיו - כך פסק בית המשפט העליון של בריטניה, כאשר העניק לחברה שנפגעה ממתקפת סייבר צו מניעה קבוע נגד תוקפי סייבר אלמוניים, מבלי שתצטרך לחשוף את פרטיה. 

למרות שהפרקטיקה נחשבת לנדירה בחוק ודורשת עמידה ברף גבוה לחריגה מעקרון זכות הציבור לדעת, חברות בבריטניה יכולות לבקש צו מניעה זמני נגד תוקפים אלמוניים (כמו עברייני סייבר) מבלי לחשוף את פרטיהן, כדי למנוע פרסום שהתוקף הצליח לחדור למאגריהן, למנוע את הפגיעה במוניטין שלהן וכדי שלא לעודד את התוקפים להמשיך ולפגוע בהן.

החברה שפרטיה נותרו חסויים מספקת שירותים טכנולוגיים, ובסיסי הנתונים שלה הכילו גם מידע על פרוייקטים רגישים וביטחוניים בעלי חשיבות לאומית. התוקף האלמוני שלח לחברה הודעת כופר שבו הודיע כי גנב את מאגרי המידע שלה והצפין חלק מקבציה. התוקף דרש תשלום של למעלה מ-6 מיליון דולרים בתמורה להסרת ההצפנה וכדמי שתיקה. לאחר שהציב אולטימטום בפני החברה לפיו יפרסם את החומרים שהוריד ברשת האפלה, פנתה החברה לבית הממשפט בבקשה לקבלת צו המניעה נגדו. האפקטיביות של צו כזה כמובן מוגבלת מאד לנוכח ההערכה הסבירה שפושעים לא ממש מתרגשים מצווים של בתי המשפט של הוד מלכותה(ו). מקור: JDSUPRA, מאת: דילן בלבירני, אניטה הודה, פול קוואנה וברנדה שרטון.