38 מדינות ה-OECD אימצו אתמול את ההסכם הבין-ממשלתי הראשון להגנה על מידע אישי בדגש על חירויות וזכויות אדם בעת גישה לנתונים אישיים בעתות חירום, ולמטרות הקשורות בביטחון לאומי. נושא שעמד במוקד דיונים רבים במיוחד בהקשר של העברות מידע בינלאומיות.

ההסכם הבין-ממשלתי מצטרף להנחיות ה-OECD להגנה על פרטיות שעודכנו בשנת 2013, ואף מחמיר את הסטדנרט שנקבע דאז - שאפשר לרשויות שלטוניות לגשת למידע אישי בהתבסס על צידוקים של ביטחון לאומי ללא מגבלות מיוחדות.

הצהרת ה- OECD לגבי גישה ממשלתית לנתונים אישיים המוחזקים על ידי המגזר הפרטי, מבקשת להסדיר את הגישה של רשויות אכיפת החוק ורשויות הביטחון הלאומי לנתונים אישיים. ההצהרה, אשר מבוססת על עקרונות הדמוקרטיה והשקיפות, קובעת בין היתר כיצד המסגרות המשפטיות המדינתיות יגדירו את גישת הרשויות למידע האישי; הסטנדרטים והשיקולים שיבחנו כאשר מתבקשת גישה; כיצד תאושר הגישה וכיצד יטפלו בנתונים האישיים המתקבלים במסגרת אותה בקשה. בנוסף, ההצהרה מתייחסת להליכי פיקוח ותיקון ליקויים.