נדרשת אסדרה מושכלת ומקיפה של תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל, בהלימה לסטנדרטים המתפתחים בעולם המערבי. כך ממליץ דו"ח שפרסם משרד האוצר ועניינו מפת דרכים להסדרת התחום.
לדברי הכלכלנית הראשית של האוצר, במבוא לדו"ח, האסדרה נדרשת מפני ש"קיימים סיכונים לא מבוטלים לצרכנים ולמשקיעים בקבלת שירותים בתחום זה, וקיים אף חשש כי חלק מהסיכונים יקרינו על המערכת הפיננסית בכללותה. כמו כן, מדובר בתחום מתפתח שכבר היום שחקנים ישראליים מעורבים בפיתוחים חדשניים".
הנכסים הדיגיטליים שבהם עוסק הדו"ח כוללים כאלה שאינם מגובים בנכס אחר (כדוגמת מטבעות קריפטוגרפים כגון ביטקויין ואת'ר), נכסים דיגיטליים המגובים בנכסים אחרים שבכללם מטבעות יציבים (Stablecoins) ומטבעות (טוקנים) אחרים המאפשרים סחר, רישום עסקאות וחוזים באופן מבוזר ומוצפן.
בין הסיכונים הנשקפים מנכסים אלה מונה הדו"ח סיכוני הלבנת הון, סיכונים ליציבות הפיננסית והמוניטרית, וסיכוני אובדן הכנסות ממיסים. לצד אלו, קיימים סיכונים עבור ציבור המשקיעים עצמם לרבות חשיפה לסיכוני הונאה, סיכונים תפעוליים, סיכונים לפרטיות המשתמשים וחשיפה לסיכוני שוק חריגים. עם זה הדו"ח מכיר גם ביתרונות הגלומים בנכסים כאלה – הזדמנויות לצמיחת המשק, הקשורות לכך שחלק מנכסים אלו עשויים לשמש נדבך מרכזי בטכנולוגיה של יישומים דיגיטליים חדשניים ותרומה לקידום התחרות והייעול של מערכות התשלומים והשירותים הפיננסיים.
לנוכח הטלטלות שעבר התחום ב-2022, רגולטורים שונים בעולם מצביעים על החשיבות ליצירת מסגרת רגולטורית לאסדרת התחום, כל עוד היקף האימוץ מוגבל ולא נשקף סיכון משמעותי למערכת הפיננסית בכללותה.
הדו"ח מזהה פערים בהסדרה בישראל הדורשים פעולה בשלושה מימדים - הסרת חסמים תחת המסגרת האסדרתית הקיימת, פעולות לטיוב והרחבת התשתית האסדרתית הקיימת ופעולות להנחת תשתית אסדרתית חדשה שתאפשר התפתחות אחראית של השוק.
בין המלצות הדו"ח –
- השלמת הטיפול בבקשות למתן רישיונות לנותני שירותים פיננסיים מוסדרים במטבע וירטואלי. לשם כך צריך יהיה לברר את הבשלות הרגולטורית של הגופים המבקשים לפעול בתחום לצורך הבטחת התפתחות אחראית של השוק, החלת פיקוח ואכיפה אפקטיביים ויידוע הציבור על פלטפורמות לא מפוקחות המעניקות באופן לא חוקי שירותים. זוהי, אומר הדו"ח, "נקודה ארכימדית" המהווה עוגן משמעותי במיוחד בהקשר לחסמים תחת הרגולציה הקיימת בתחום;
- יישום מלא של נב"ת 411 שפירסם בנק ישראל במטרה להבהיר את ניהול הסיכונים הנדרש במערכת הבנקאות בבואה לאפשר הפקדת כספים שמקורם בהשקעות בנכסים דיגיטליים;
- הסדרה בחקיקה של סמכויות המפקח על נותני שירותים פיננסיים להתייחס לרישיונות שניתנו בחו"ל במדינות מפותחות ולהכיר בתוקפם;
- מתן הבהרות באמצעות חוזרים, תקנות ותיקוני חקיקה לגבי הבטי מסוי - לרבות סיווג סוג הנכס ומיקומו, קביעת כללים לחישוב העלות, והוראות דיווח וניכוי מס תוך עידוד שימוש בפלטפורמות מפוקחות;
- תיקון דיני ניירות ערך כך שרשות ניירות ערך תפקח גם על הצעה ומכירה, השקעה משותפת, ייעוץ להשקעות וניהול תיקי השקעות של נכסים דיגיטליים;
- ריכוז סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ושירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים תחת גורם אחד, הכפוף לשר האוצר;
- עיגון בחקיקה של סמכויות הרישוי והפיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים, לרבות מטבעות יציבים, ולקבוע אמות מידה לגביהם באמצעות תקנות. בנוסף, יש לקבוע בחקיקה קריטריונים ומנגנון להעברת הפיקוח על נכסים אלה לבנק ישראל, כאשר תהיה להם השפעה מוניטרית משמעותית;
- הקמת ועדה בין משרדית שתבחן את האסדרה על ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAO).