בקשה לוויתור על סודיות רפואית וחתימת הסכמה לחשיפת מידע רפואי נדרשת להיות ספציפית ורלוונטית לדרישות המשרה. יש לבחון לפחות אחת לשנה האם המשך שמירת מידע שנאסף בהליכי מיון וקבלה לעבודה רלוונטי והאם המידע דרוש עוד למעסיק. אלה חלק מההמלצות והעמדות שהרשות להגנת הפרטיות פרסמה בטיוטת מסמך שעניינו היבטי פרטיות בוויתור על סודיות רפואית וחשיפת מידע רפואי בקבלה לעבודה.
הרשות מדגישה במסמך כי מידע רפואי הוא מידע אישי רגיש ביותר. על אף שבמקרים מסוימים המידע עשוי להיות הכרחי לבחינת התאמתו של מועמד לתפקיד, יש לוודא כי בקשה לקבלת המידע לא תוביל לפגיעה שאינה מוצדקת ואינה מידתית בפרטיות המועמד. לנוכח הסיטואציה שבה נמצא מועמד המבקש להתקבל למשרה, לעיתים הסכמתו למסירת מידע רפואי עלולה להיות כזו שאינה ניתנת לגמרי מתוך רצון חופשי ואמיתי, מזהירה הרשות. בהתאם לכך היא קובעת שעל מעסיקים מוטלת החובה לפעול כדי להבטיח ככל הניתן שההסכמה תשקף את רצונו החופשי של המועמד. במסגרת זאת, ההסברים למועמד נדרשים לפרט את הצורך הענייני במידע לבחינת התאמתו למשרה הרלוונטית.
על המעסיקים להימנע מלהחתים מועמדים על טפסי ויתור סודיות גורפים וכלליים, מוסיפה הרשות וקובעת. בנוסף, היא מדגישה את חשיבות עיקרון צמידות המטרה ומציינת כי על המעסיקים להקפיד להשתמש במידע רפואי שנאסף במהלך הליכי מיון וקבלה לעבודה רק לשם בדיקת ההתאמה למשרה שלשמה פנה המועמד למקום העבודה. אם מעסיק מעוניין להחזיק את המידע ולהשתמש בו למטרות לגיטימיות אחרות, עליו לקבל על כך הסכמה נפרדת ומופרשת מהמועמד.
מעסיקים נדרשים לבחון, לפחות אחת לשנה, האם שמירת המידע הרפואי נדרשת עוד למטרה לשמה הוא נאסף ובמידה ולא, עליהם להימנע מלהחזיק מידע עודף שכזה.
לקריאת המסמך המלא: פרטיות בוויתור על סודיות רפואית בקבלה לעבודה