כ-500 דיווחים על מתקפרות כופרה התקבלו במוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי בישראל בין השנים 2019-2022 ובנוסף מעריכים שרוב המתקפות כלל לא מדווחות - כך לפי הנתונים שהציג ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי, במשרד המשפטים אתמול.
לדברי פורטנוי, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהיקף מתקפות הסייבר, בדגש על מתקפות כופרה. מתקפות כופרה הן מתקפות הסייבר בעלות פוטנציאל רווח גבוה וסיכון נמוך, אשר מאז הקורונה, הפכו להיות פופולריות נגד מערכת הבריאות ברחבי העולם. לפי גלעד בנט, ראש צוות התכנון והאסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם תקיפות כופרה במערך הסייבר הלאומי, רבים מהגופים שנתקפו בכופרה בישראל היו דווקא עסקים קטנים ואזרחים.
לאור מיעוט הדיווחים על מתקפות הכופרה, פורטנוי הבהיר שיש לבחון מחדש את אופן התמודדות המדינה עם פשיעת הסייבר ולייצר שותפות משימה של כלל הגורמים הנוגעים לדבר. לשם כך, המטה לביטחון לאומי ומערך הסייבר הלאומי החלו לגבש תוכנית לאומית להתמודדות עם פשיעת סייבר חמורה. בנוסף, בנט קרא למדינה לאפשר דיווח מקוון ואחוד מהמשק, לעדכן את החקיקה הפלילית ולעדכן את סמכויותיה.