בית המשפט העליון (השופטים פוגלמן, ברון ומינץ), בשבתו כבג"ץ, נתן צו על-תנאי בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל בשאלת הרחבת סמכויות שירות הביטחון הכללי. הצו מורה למשיבים בעתירה - ממשלת ישראל, השב"כ, וועדת החוץ והביטחון, להתייצב ולהסביר מדוע לא תוגבל הפעלת הסמכות לפי סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, וזאת לנסיבות דחופות או כאשר הדבר נדרש מטעמי חשאיות. הסעיף מאפשר לממשלה להטיל על השב"כ " פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לעניני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". מכוח הסעיף הוסמך השב"כ במקור לאתר מגעים בין חולי קורונה. בנוסף, על המשיבים להסביר גם מדוע הפעלת סמכות השב"כ לפי הסעיף לא תהיה מותנית בביקורת תקופתית של הרשויות המוסמכות.

את העתירה [בג"ץ 5048/21] הגישה האגודה לזכויות האזרח בחודש יולי 2021, באמצעות עו"ד גיל גן מור. העתירה דורשת לבטל את החלטות הממשלה שהרחיבו את תפקידי השב"כ מעבר לששת התפקידים המנויים בחוק, וזאת באמצעות החלטות ממשלה באישור ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים, ולא על ידי תיקון חוק השב"כ. האגודה טענה כי הרחבת הסמכויות נעשתה בחשאיות, ללא פרסום, והרחק מהעין הציבורית. בהרחבת סמכויות השב"כ הסתמכה הממשלה על סעיף סל בחוק השב"כ - הוא סעיף 7(ב)(6) לעיל. התפקיד האחרון שהוטל על השב"כ באמצעות סעיף זה היה איתור מגעים בין חולי קורונה לאזרחים שבאו עמם במגע (בעתירה נוספת שהגישה האגודה פסק בג"ץ בשנת 2020 כי אם הממשלה רוצה להמשיך ולהסמיך השב"כ למעקבי מגעים, היא חייבת לפנות להליך חקיקה מלא, ולא יכולה לעשות זאת על בסיס החלטת ממשלה).

מנגד, טענה המדינה כי מנגנון ההסמכה בחוק השב"כ הוא מאוזן ומדוד, המאפשר להטיל על השב"כ תפקיד נוסף: (1) רק בהחלטת ממשלה (או החלטת ועדת השרים לענייני שב"כ מטעמה); (2) שקיבלה את אישור ועדת הכנסת לענייני השב"כ; (3) ושנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של ישראל. המדינה טענה כי בכך איזן המחוקק בין השמירה על צורכי הביטחון לבין הקפדה על עקרונות של שלטון חוק וזכויות אדם. המדינה הסבירה כי לאורך למעלה מ-20 שנה מאז שנקבע המנגנון בחוק, הוטלו על השב"כ חמישה תפקידים נוספים בלבד מכוח סעיף 7(ב)(6) לחוק. פרט לסיוע לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, הסמכה נוספת שפורסמו לציבור עוסקת בקיום קשרי גומלין עם גופים ציבוריים וגופי מודיעין וביטחון. תגובת הממשלה לעתירה מציינת עוד גם את הסמכת השירות לטפל בשיקום סייענים וגורסת ההסמכות הנותרות עוסקות "בהטלת משימות על השב"כ הנוגעות לאיסוף וקבלת מידע בתחומים ממוקדים ובאופן מצומצם"). מקור: האגודה לזכויות האזרח בישראל.