ראש עיריית גבעתיים רשאי היה לחסום את תושב העיר בחשבון ה-Twitter שלו, משום שהעירייה אינה מממנת או מתפעלת אותו ולכן חלים עליו כללי המשפט הפרטי, ולא כללי המשפט המנהלי. כך קבע שלשום (ב') בית המשפט המחוזי בת"א, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ראש העירייה, רן קוניק, החליט לחסום את העותר בעקבות "ציוץ" שפרסם בחשבון הטוויטר שלו, בו תייג את ראש העיר. העותר ביקש לחייב את קוניק להסיר את החסימה וכן ביקש כי בית המשפט יחייב את המשיבים (ראש העיר והעירייה) לפרסם כללי שימוש סבירים בחשבונות ברשתות החברתיות, המספקים הגנה ראויה לזכויות היסוד כגון חופש הביטוי. 

השופטת אביגיל כהן דחתה את העתירה וקבעה כי במצב הנוכחי, שבו איש ציבור אמור להמשיך להיות איש פוליטי, עליו לתחזק פלטפורמה נפרדת מזו המנוהלת על ידי הגוף הציבורי שבו הוא מכהן, ובמסגרתו הוא רשאי להעביר את המסרים שלו (חשבון "פרטי – פוליטי"). בית המשפט קבע כי חשבון "פרטי – פוליטי" שאינו חשבון ציבורי, הוא חשבון רשת חברתית שיש להחיל עליו ככלל את כללי המשפט הפרטי.

בית המשפט ציין כי אינו מתכוון לקבוע כללי ברזל להתנהלות נבחרי ציבור בחשבונותיהם הפרטיים ברשתות החברתיות וכי לא יורה למשיבים לפרסם כללי שימוש בחשבונות ברשתות חברתיות. השופטת כהן ציינה כי את סוגיית התנהלותם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות, שהיא סוגיה הנושאת היבטים חוקתיים, ראוי להסדיר בחקיקה או לכל הפחות באמצעות קביעת הנחיות ברורות. בית המשפט הדגיש כי הרשתות החברתיות הן בפועל "כיכר העיר" החדשה והן אכן מאפשרות לכל אדם ליטול חלק בשיח הציבורי. נכון הוא כי חופש הביטוי הוא בגדר זכות מרכזית שיש לשמור עליה, אך זכות זו נבחנת בצד זכויות אחרות. במקרה זה מדובר בזכות הקניין של ראש העיר בחשבון פרטי שפתח ברשת חברתית

נפסק כי על חשבון של רשות ציבורית ברשתות החברתיות חלים כללי המשפט המנהלי. גם כאשר מדובר בחשבון של ראש רשות מקומית אשר מופעל על ידי עובדי הרשות המקומית וממומן על ידי הרשות המקומית יחול המשפט המנהלי. השופטת כהן הדגישה כי הבחינה אינה טכנית – האם מדובר בחשבון ע"ש אדם פרטי (אז יחולו כללי המשפט הפרטי), או ע"ש רשות ציבורית (אז יחולו כללי המשפט המנהלי). לא זהותו של בעל החשבון קובעת אלא מהותו של החשבון. 

לגוף הדברים קבע בית המשפט כי חשבונו של קוניק הוא חשבון פרטי, וזאת לפי התכלית הדומיננטית שלו. מדובר בחשבון שאינו ממומן על ידי גוף ציבורי ואינו מתופעל על ידי עובדי גוף ציבורי. אמנם הוא כולל גם חומרים שנלקחו מאתר העירייה אך נקבע כי לא רק ראש עיר יכול לשתף את אותם חומרים. השיח בחשבון הוא גם בעניינים בעלי היבט ציבורי, אך מטבע הדברים בחשבונו הפרטי של אדם פרטי שהוא גם ראש עיר ינוהל גם שיח בעניינים ציבוריים והעובדה שבחשבון הפרטי – פוליטי מועלים גם עניינים שיש להם היבט ציבורי אינה הופכת לכשעצמה את החשבון הפרטי לציבורי. לעיון בהחלטה המלאה: עת"מ 61176-10-20 רובינשטיין נ' קוניק ואח'.