בג"ץ דחה היום את העתירות שהוגשו נגד המאגר הביומטרי {בג"ץ 1946/17, 2780/17, 1250/18 עו"ד סמיר זידאן ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'}. פסק-הדין מסכם בחמישה עמודים הליכים שהתארכו על פני חמש שנים, ומותיר פתח להגשת העתירות מחדש בנימוק שאין לקבל "בשלב זה" את טענות העותרים שהקמת המאגר הביומטרי נועדה למנוע בעיה שלא ברור כלל אם היא קיימת או משמעותית - נסיון של עבריינים לזכות בזהות אחרת או נוספת הידוע כ"הרכשה כפולה" - וכי הפגיעה בפרטיות שתיגרם אם מידע ידלוף או ייגנב מהמאגר הביומטרי עלולה להיות עצומה.
מיליוני אזרחים עדיין אוחזים כיום בתעודות זהות שאינן ביומטריות, פסק בית המשפט, וקשה להעריך אפוא באופן אמפירי ומקיף את טענת העותרים כי אין – ולא צפויים להיות – נסיונות מצד גורמים עברייניים לרכוש זהויות כפולות תוך שימוש באמצעים ביומטריים. עם המעבר למסמכי זיהוי ביומטריים באופן מלא בשנת 2024 – ניתן יהיה להעריך טוב יותר את החששות והסיכונים שייווצרו בהקשר זה. law.co.il למד אפוא שבית המשפט הנכבד לא משתכנע ממיליוני הנפקות שכבר בוצעו בפועל בלא הרכשות כפולות ורק לכשיונפקו כל התעודות בלא הרכשה כזו ייאות להשתכנע (ומה אז יעשה, יורה שהחוק בטל ויש למחוק את המאגר?).
בית המשפט סבר גם שהדוחות שהוגשו לו מעידים שהמאגר הביומטרי מאובטח היטב ואין יסוד לחששות בעניין זה (law.co.il מסיק בצע שרק דליפה תועיל אולי לשנות את דעתו אבל לכשייצאו הסוסים מהאורווה ממילא פסיקה בנושא תהיה מאוחרת מידי. בית המשפט לא הבחין דיו שעצם אגירת מידע ביומטרי פוגעת בפרטיות במנותק מסיכוני האבטחה הכרוכים בזה).
"בל נשכח כי עסקינן בסוגיות טכנולוגיות מורכבות, ומה שנראה היום כמצוי במרחק של עשרות שנים, יכול להפוך מחר לאפשרות ממשית ומידית", אמר בית המשפט בפסיקתו. "עסקינן בשאלה שחלוף הזמן יכול לשנות את פניה – ואולי את סעדיה המדויקים – ולסייע בהערכה טובה יותר של הטענות". מכיוון שכך הסתפק במחיקת העתירות בלי צו להוצאות באופן שאפשר יהיה להגישן מחדש בעתיד (law.co.il, כשכבר יהיה מאוחר מידי...).