משרד המשפטים מבקש ליצור שתי רמות שונות של הגנת הפרטיות: הגנה גבוהה וחזקה לאזרחים זרים שאינם נמצאים כלל בישראל, והגנה נחותה לאזרחי מדינת ישראל. הגנה יתרה לזרים והגנה פחותה לישראלים פוגעת בזכות החוקתית לפרטיות ובעקרון השוויון. בנוסף, יוזמה כזו מעלה קשיים רבים ביישום - כך מתריע מכתב של מומחים מתחומי המשפט, מדעי החברה והמדינה וטכנולוגיה לפרטיות, לאחר פרסום יזמת המשרד לחוקק תקנות שיקנו הגנה מוגברת למידע אישי המגיע ממאגרים באירופה. המכתב נשלח, בין השאר, לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולראש הרשות להגנת הפרטיות. בין החותמים על המכתב - פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, עו"ד יורם הכהן שהקים את הרשות להגנת הפרטיות ועמד בראשה, פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב, ומרכז חקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה ואחרים. גילוי נאות - על המכתב חתום גם עו"ד חיים רביה, מנהל law.co.il.
התקנות המיועדות, שטרם גובשו סופית ופורסמו להערות הציבור, מבקשות לקבוע 4 חובות שיחולו על בעלי מאגרי המידע בישראל, אך ורק ביחס למידע שהועבר לישראל ממדינה החברה באיחוד האירופי, ולמעט מידע שהועבר על ידי נושא המידע עצמו: חובת מחיקת מידע, הגבלת החזקת מידע שאינו נדרש, חובת דיוק מידע וחובת יידוע. האיחוד האירופי דורש שנושאים אלה יעוגנו בדין הישראלי והם משקפים עקרונות מקבילים ב-GDPR.
במכתב מציינים המומחים כי הם מבינים היטב את הקשר ההצעה – בדיקת האיחוד האירופי את מעמד הנאותות (adequacy) שניתן לישראל בשנת 2011. אכן, הכרה זו חשובה מאוד למשק הישראלי, ושלילתה תהיה פגיעה קשה בעסקים ישראלים שיש להם פעילות באיחוד האירופי, גורמי מחקר ושלטון, כמו גם למעמדה המדיני של ישראל. "עם זאת", הם כותבים, "ההחלטה להעדיף אזרחים אירופיים באירופה על פני אזרחי המדינה ותושביה שנמצאים כאן, בלתי סבירה ומקוממת. זו תוצאה של הזנחה ארוכת שנים של המדינה את דיני הפרטיות".
פרטיות לכולם, לא רק לאירופים!
— Michael Birnhack (@Birnhack) July 10, 2022
בעקבות הצעת משרד המשפטים לתקנות להגנת פרטיות לאירופיים בלבד: קבוצת חוקרי.ות פרטיות פנתה ל-@gidonsaar, ליועמ"שית, ל-@KarivGilad ו @PrivacyGov לחשב מסלול מחדש.
לדבריהם, ככל שמשרד המשפטים אינו רואה קושי בהענקת זכויות וביצירת הסדרים ראשוניים בדרך של תקנות, יש לקבוע שהזכויות בתקנות יחולו על כלל נושאי המידע, גם ישראלים, ולא רק על בעלי אזרחות אירופית: "התוצאה מזכירה את משטר הקפיטולציות העותמני: אזרחים זרים ייהנו מזכויות יתר לעומת אזרחי הארץ ותושביה. למשל, תושב צרפת שמוסר באמצעות סוכן תיירות מקומי מידע לבעלת הצימר לקראת חופשה בישראל ייהנה מרמת פרטיות גבוהה ברוח ה-GDPR, ואילו אזרח ישראלי שיפנה לאותו צימר, יזכה לפרטיות פחותה. הראשון יוכל לבקש מחיקת מידע והשני לא; הראשון יהיה זכאי לקבל מידע מפורט לגבי תכלית השימושים במידע, והשני – לאו דווקא. לא למותר לציין שפיצול כזה יקשה מאוד על בעלי העסקים הישראליים".
law.co.il מעיר שיזמת משרד המשפטים מסבכת את הדברים עוד יותר - מידע על אזרח ישראלי שיתקבל ממאגר מידע באירופה, יהנה מזכויות עודפות ושונות לאלה של מידע על אותו אזרח שיימצא באותו מאגר ממש לאחר שנמסר לו במישרין. ארגונים וחברות במשק ייאלצו 'לצבוע' את מקורה של כל רשומת מידע כדי לדעת איזו זכות להקנות לה. הדבר יחייב תכנות מחדש יקר, ארוך ומסורבל של מאגרי מידע ותיקים - והוא אינו מעשי גם לנוכח הדינמיות שבה מידע מודרני מתעדכן ממקורות רבים מאד.