משרד המשפטים מתכוון לפרסם גילוי דעת בנושא שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לאימון מערכות בינה מלאכותית, בהסתמך על כך שהיועץ המשפטי לממשלה הוא פרשן מוסמך של החוק. כך אמרה היום המשנה ליועמ"ש, עו"ד כרמית יולס, בשולחן עגול שקיימה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד ביזמת עו"ד הווארד פולינר המוליך את תחום הקניין הרוחני במשרד.

דר. ליטל הלמן הציגה מטעם המשרד טיוטה של חוות דעת בנושא. היא הדגישה שחוות הדעת אינה מתייחסת לפלט של תוכנה מפני שלדבריה, "גם אם הקלט תקין – אין פירוש הדבר שהתוצאה תקינה". לדוגמה, אפשר לאמן כדין מערכת תכנה באמצעות יצירותיו של אמן מסוים, אבל אם בסיום התהליך הבינה המלאכותית תיצור יצירות בסגנונו של אותו אמן, הדבר עלול להפר את זכויותיו.

לדברי דר. הלמן, הבעיה באימון בינה מלאכותית נובעת מהצורך במגוון רחב ככל האפשר של תכנים, שעשוי לכלול גם תכנים של אחרים – דבר המהווה חסם משפטי בשוק ה-AI. אימון התוכנה עלול להפר זכויות יוצרים בשלושה – העתקה אסורה של יצירות כאשר מזינים אותם למערכת הבינה המלאכותית לצרכי לימוד; יצירה נגזרת – לדוגמה, כאשר מחלצים מצילום אלמנטים מסוימים במטרה ללמד את התוכנה לזהותם ולבסוף הזכות המוסרית (בעיקר זכותו של היוצר ששמו יאוזכר ביחס ליצירתו – הזכות לקרדיט).

בין ההגנות האפשריות, חוות דעתו של משרד המשפטים עתידה להתמקד בעיקר בהגנת 'שימוש הוגן' המעוגנת בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים ולפיה "שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי" ועוד. לדברי דר. הלמן, מערכת בינה מלאכותית שאותה מאמנים באמצעות תכנים מוגנים עוסקת באופן מובהק בלימוד עצמי. על כך העירו משתתפים בדיון, כי זכות זו נתונה לבני-אדם ואילו תוכנות אינן אישיות משפטית כשירה לזכויות. עוד גרסה, שאימון כזה ייחשב ל"מחקר" מותר (לדוגמה, מחשב מפענח תמונות פנים כדי ללמוד מהן על מה אנשים מרגישים), וכי ממילא רשימת המטרות בחוק אינה סגורה, שכן הוא נוקט לשון "לרבות".

שימוש הוגן תלוי בקיומם של מבחני-משנה הבודקים את הגינות השימוש, מתוכם התמקדה הצגת הדברים בטרנספורמטיביות של אימון תוכנה: כך למשל אפשר להזין אותה בסרט עלילתי כדי שתלמד כיצד אנשים הולכים.

בדעת משרד המשפטים לבחון את ההערות שהושמעו בדיון בטרם ישחרר את עמדתו לציבור.