ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול את תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ב-2022, שיאפשר למשטרת ישראל להציב במרחב הציבורי מצלמות נייחות וניידות, המזהות בזמן אמת בני אדם. לפי התזכיר, המדינה רשאית להעביר מידע מהמצלמות הללו, בין השאר, לשב"כ, לאמ"ן ולעוד גופים ציבוריים. התזכיר יכשיר בדיעבד את השימוש במערכת "עין הנץ", שנעשה עד כה ללא סמכות ובגינו נדרשה המשטרה לספק הסברים לבג"ץ.
לפי תזכיר החוק, "מערכת צילום מיוחדת" הן מערכות אשר מסוגלות להתמקד באובייקטים או במאפיינים ביומטריים שונים, לצלם תמונה שלהם ולהשוותה לתמונות המצויות במאגר, באופן שמאפשר לזהות את האובייקט או את האדם המצולם, אם קיימת תמונה קודמת ומזוהה שלו במאגר, ובכך להתחקות אחריהם. מערכת עין הנץ כוללת מצלמות חכמות רבות שהוצבו בכבישים הבין-עירוניים ללא סימון, ומאפשרת לזהות לוחיות רישוי ואת היושבים ברכב, ואף להשוות את התצלומים למאגרים אחרים שברשות המשטרה.
פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מותח ביקורת חריפה על תזכיר החוק, לדבריו "הידיעה שמביטים בנו יוצרת תחושת מעקב. כשיש מצלמות ביומטריות במרחב הציבורי, תחשבו פעמיים לפני שתחבקו את בן או בת הזוג בגינה, לפני שתלכו למועדון ההוא, ולפני פעולות אחרות...לגבי עין הנץ: הצעת החוק מנסה להכשיר בדיעבד מערכת שפעלה בחוסר סמכות ברור. מוטב להסדיר, נכון יותר להפסיק ומיד...אנחנו צועדים לאט (די מהר, האמת) למדינת מעקב. בדמוקרטיה חופשית, עוקבים רק אם מתעורר חשד סביר. במדינת מעקב, האזרחים חשודים, עד שלא הוכח אחרת."
0. הצעת החוק למצלמות ביומטריות, כמה הערות על #פרטיות, מה לעשות, חנן אמר לי להגיד להם. https://t.co/fDiFQw6zSg
— Michael Birnhack (@Birnhack) May 9, 2022
law.co.il מעיר שאישור ועדת השרים לחקיקה מנוגד לעמדות שהביעו הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי המתנגדות מניה וביה לשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים. לא זו בלבד, אלא שהוא מנוגד לעמדה המתגבשת במערב נגד זיהוי פנים בכלל - ובידי המשטרה בפרט. בין השאר:
- פאנל הרגולטורים לפרטיות של אירופה, ה-EDPB, הודיע שטכנולוגיית זיהוי פנים אמריקאית לא עומדת בהוראות החקיקה האירופאית ולפיכך אין להשתמש בה;
- קנדה נקטה עמדה דומה;
- איטליה השיתה קנס כבד על חברה אמריקאית, ClearView, העוסקת בזיהוי פנים והורתה לה להשמיד מידע שאספה;
- חברות טכנולוגיה מובילות כדוגמת IBM, מייקרוסופט ואמאזון חדלו מפיתוח טכנולוגיה כזו או השהו אותה ולכל הפחות הודיעו שלא יתירו למשטרות להשתמש בה;
- פייסבוק ניטרלה את הפיצ'ר של זיהוי פנים באתר שלה;
- בית משפט בריטי פסל כליל שימוש בזיהוי פנים בידי המשטרה בגלל פגיעה בזכויות לפרטיות ולשיוויון;
- בית משפט אמריקאי דחה דרישה לסלק על הסף תביעה נגד חב' ClearView בטענה שהפרה דיני פרטיות באיסוף ועיבוד גיאומטריית פנים ביומטרית של המוני תושבי קליפורניה, וירג'יניה, אילינוי וניו-יורק ;
- מס הכנסה האמריקאי הודיע לא מכבר כי לא ישתמש בזיהוי פנים;
- רשויות מקומיות בארצות הברית ובהן פורטלנד, בולטימור אסרו שימוש בזיהוי פנים;
- מדינת ניו-יורק חוקקה חוק נגד שימוש בזיהוי פנים בבתי ספר;
- נציבות הסחר הפדרלית בארצות-הברית, ה-FTC, נקטה צעדים נגד חברה שפתחה טכנולוגיה כזו תוך פגיעה בפרטיות;
- הרשות להגנת פרטיות בצרפת, CNIL, פרסמה ניר עמדה המגביל מאד זיהוי פנים;
אבל בישראל, מסכם law.co.il, כל ניסיון להגביל משהו שיש לו ניחוח בטחוני/משטרתי נועד לכשלון מלכתחילה. פרופ' בירנהק חושב שישראל מתקרבת להיות מדינת מעקב. לדעתנו אנחנו כבר מדינה כזו.