בינה מלאכותית אינה יכולה להיחשב כ"יוצרת" ואינה יכולה לזכות בהגנת זכויות יוצרים – כך קבע משרד זכויות היוצרים של ארה"ב (United States Copyright Office או USCO). הקביעה ניתנה במסגרת דחיית בקשה לבחינה מחדש של בקשה לרישום זכויות היוצרים שהוגשה ביצירה שהפיקה תוכנת בינה מלאכותית שיצר סטיבן ת'אלר.

ב-2018 הגיש ת'אלר בקשה לרישום זכויות היוצרים ביצירה "A Recent Entrance to Paradise", בטענה כי היא נוצרה באופן עצמאי על ידי אלגוריתם תוכנה שפעל ב-Creative Machine. בקשתו נדחתה ב-2019 על ידי ה-USCO, בעקבות מחסור ברכיב אנושי הנדרש לתמיכה בבקשה לרישום זכויות יוצרים. ת'אלר לא נרתע והגיש באותה שנה בקשה לבחינה מחדש של הדברים. הוא טען כי הוא זכאי לזכויות ביצירה כאילו היתה עבודה שהוזמנה (Work for Hire) וכי הדרישה למרכיב אנושי אינה חוקתית ואינה נתמכת בחוק ובפסיקה, אך בקשתו נדחתה ב-2020 על ידי ה-USCO מאותה סיבה. בקשתו האחרונה של ת'אלר שהוגשה באותה שנה והסתמכה על אותם נימוקים, נדחתה כעת.

בדחייתו הסופית הסביר ה-USCO כי למרות שלא קיימת התייחסות מפורשת לבינה מלאכותית בפסיקת בתי המשפט בארה"ב ובמדריך המשרד (Compendium of U.S. Copyright Office Practices), בתי המשפט בארה"ב היו עקביים בקביעתם כי ביטוי לא-אנושי אינו ראוי לזכות בהגנת זכויות יוצרים, ובנוסף, ה-USCO הגיע למסקנה לפיה המדיניות והפרקטיקה שלו הופכים את הרכיב האנושי לתנאי מקדים עבור קבלת הגנת זכויות היוצרים. משרד זכויות היוצרים האמריקאי גם מצא שהיצירה לא תזכה להגנה מכוח דוקטרינת ה-work-for-hire, מכיוון שבינה מלאכותית אינה יכולה להתחייב בחוזים כלפי ת'אלר - ואפילו היתה יכולה להתחייב כך, עבודתה לא הייתה זוכה להגנה מכוח דיני זכויות היוצרים.