חטיבת הסייבר של המשטרה מסמנת אזרחים ישראלים כיעדי מודיעין ("מטרות") ובונה עליהם פרופילים באמצעות שימוש בתוכנת פגסוס של NSO. הדבר נעשה בלא צו שיפוטי מתאים. אם נמצא מידע המצדיק חקירה, הוא מועבר מיחידת הסייבר לגורמי החקירה במשטרה כ"מידע מודיעיני שהושג באמצעים טכנולוגיים" ואלה פונים לבתי המשפט ומבקשים צווים שבמסגרתם יתפסו כראיות את המידע שהם יודעים כבר שקיים בטלפונים הסלולריים של הנחקרים.

 כך חושף היום כלכליסט (מאת תומר גנון), בהמשך לתחקירו של גנון שחשף אתמול את השימוש שעושה המשטרה בתוכנת פגסוס. הפרופילים שנבנים ביחידת הסייבר המשטרתית כוללים מידע אינטימי רגיש, שהושג בפריצה והשתלטות על מכשירי הטלפון הניידים של הנעקבים. באחד המקרים המתוארים בכתבה נעשה שימוש בפגסוס של NSO לצורך מעקב אחר פעיל חברתי, בנימוק כי יש חשש שיבצע "עבירות סדר ציבורי בנסיבות מחמירות" וכי הוא מהווה "סכנה לדמוקרטיה".

התוכנה שהוחדרה למכשיר הטלפון אפשרה לחוקרים לגלות שהפעיל משתמש באפליקציית "גריינדר", המציעה שירותי היכרויות בין גברים. בעקבות זאת דיווחה היחידה כי הוא "הולך עם גברים ככל הנראה, בזמן שהוא נשוי – מנוף לחקירה, להכין חיסיון, להגיד ליחידה להכין צו האזנות". בהמשך, כדי להשלים את המהלך, פעלה המשטרה להוציא צו חיסיון כדי למנוע חשיפה של דרך הפעולה, ולבקש "צו האזנות" שיכשיר אותה בדיעבד.

לדברי התחקיר, המעקב באמצעות פגסוס אחרי אזרחים נעשה, בין היתר, בשלב איסוף המודיעין. כלומר לפני שנפתחה חקירה סמויה, שרק במסגרתה פונים לבית המשפט ומבקשים צווי האזנות סתר – ככל שיש מידע שמצריך זאת.