חוק אמצעי המעקב המיוחדים של בולגריה (Special Surveillance Means Act), המאפשר מעקב סודי אחר אזרחי בולגריה באמצעים אלקטרוניים וכן ניטור של התקשורת הפרטית שלהם עם אחרים, מפר את האמנה האירופית לזכויות אדם. כך קבע בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג, במסגרת עתירה שהוגשה על ידי אזרחים בולגרים וארגוני זכויות אדם אירופאים.

חוק המעקב, בשילוב עם מספר סעיפים בחוק העונשין הבולגרי, מאפשרים מעקב אחר אזרחים וניטור של התקשורת שלהם בעילות הקבועות בחוק. העותרים טענו כי החקיקה אינה עומדת בתנאי סעיף 8 לאמנה, הקובע כי לכל אדם יש הזכות לכבוד ביחס לחייו הפרטיים, ביתו והתקשורת שלו עם אחרים. זאת, משום שאף שהמעקבים מתבצעים לטענתם באופן נרחב, אין די פיקוח עליהם מצד הרשויות, והחקיקה לא מציעה הגנות משפטיות מספיקות לאזרחים. עוד טענו העותרים, כי על אף שהחקיקה מאפשרת לאזרחים לכאורה לדרוש לקבל מידע על אודות הליכי מעקב שהם היו נתונים להם – בפועל הרשויות לא משיבות לבקשות לקבלת מידע באופן מספק.

בית הדין מצא כי עילות המעקב הקבועות בחוק, ביניהן שמירה על ביטחון הציבור, אמנם אינן מפרות כשלעצמן את תנאי האמנה, אך בפועל לא מתבצע פיקוח משפטי הדוק מספיק על צווי המעקב ועל מערכת המעקב בכלל. עוד קבע בית הדין, כי בהיעדר רגולציה ברורה ומסודרת בנוגע לאחסון, לגישה ולמחיקה של מידע המתקבל ממערכת המעקב או מניטור התקשורת, קיים חשש ממשי כי יבוצע במידע שימוש זדוני. לבסוף, פסק בית הדין כי האופן בו מנהלות הרשויות את הליכי הבקשה למידע – שהם לרוב האמצעי היחיד שבאמצעותו יכולים האזרחים ללמוד כי היו נתונים למעקב ממשלתי – אכן מפר גם הוא את תנאי האמנה.

בהתאם, הורה בית הדין לממשלת בולגריה לשנות את החקיקה ולתקן את ההפרות האמורות.

law.co.il חושב - ומה עם מה שעושה משטרת ישראל?