בנק לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל העובדה שהשירות קשור במטבעות וירטואליים, זאת אם נותן השירות במטבעות וירטואליים שהינו צד לעסקה קיבל רישיון למתן השירות בישראל. על התאגיד הבנקאי לבצע הליך הערכת סיכונים במסגרתו יברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעברו הכספים ממועד רכישת המטבע הווירטואלי ועד להפקדת כספים שמקורם במימוש המטבע הווירטואלי, בחשבון הלקוח בתאגיד הבנקאי. כך קובעת טיוטת תיקון לנוהל בנקאי תקין (נב"ת) 411 שהפיץ הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

התיקון לנב"ת נועד להשלים את צו איסור הלבנת ההון שחל על גופים הסוחרים במטבעות דיגיטליים, והוא מבקש להוסיף לרשימת הפעילויות בסיכון שהנב"ת סוקר, גם פעילות של שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים. ביחס לפעילות כזו קובע הנב"ת כי התאגיד הבנקאי נדרש לבצע הליך הערכת סיכונים, ולקבוע על בסיסו מדיניות ונהלים למתן השירותים, שיושפעו בין השאר מסוג המטבע ומידת האנונימיות שהוא מאפשר, ומסוג והיקף הפעילות בו. על מדיניות זו להכיל, בין היתר, את האיסור לסרב לביצוע שירותי תשלום כאמור רק בשל היותם קשורים במטבעות וירטואליים, את אופן פעילות הבנק אל מול נותן שירות במטבע וירטואלי, בהתבסס על הדין החל במדינת ההתאגדות של נותן השירות ועל המדיניות של נותן השירות הספציפי, ואת החובה לקבוע נתיבי שירות מפחיתי סיכון (למשל, שירות עבור מטבעות וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה).

בדברי ההסבר לנב"ת נכתב כי אמנם הרגולציה והפיקוח על נותני שירות במטבע וירטואלי בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, "עדיין נמצאים בשלבי התהוות", אך הפיקוח על הבנקים מצא לנכון לתקן את ההוראה לאור הגידול בהיקף הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים ובבקשות להעברת כספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונותיהם בבנקים. מקור: גלובס (מאת: אתי אפללו)