ועדת השרים לחקיקה אמורה לדון ביום ראשון הקרוב (7.11.2021) בתיקון לחוק הגנת הפרטיות המבקש, בין השאר, לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע ולהוסיף סמכויות אכיפה מרחיקות לכת לרשות להגנת הפרטיות. התיקון מסומן כתיקון 14 לחוק - לאחר שתיקונים דומים שמוספרו 12 ו-13 לא צלחו בעשור האחרון את תהליכי החקיקה בכנסות קודמות. תיקון החוק מונח על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה זה מספר שבועות אבל עד כה הדיון נדחה. לא מן הנמנע שארועי האבטחה מהשבוע האחרון יזרזו את הוועדה להפגין שהיא עושה כביכול משהו בעניין.
בין הוראות התיקון המוצע - חובת רישום מאגר מידע תצומצם כך שתחול רק על מאגרים הכוללים למעלה מ-100,000 איש שהמידע על אודותם לא נמסר מטעמם ובהסכמתם, או שהמאגר הוא של גוף ציבורי או שהוא נועד לעסוק באיסוף מידע לצורך מסירתו לאחר, לרבות בדרך של שיווק ישיר. כמו כן יחויבו ברישום מאגרים של מידע בעל רגישות מיוחדת שיש בהם מידע על יותר מחצי מיליון איש. קטגוריה זו כוללת, בין השאר, מידע על עבר פלילי, מידע על מוצא אתני, מידע ביומטרי ומידע על הרגלי צריכה. בעלי השליטה במאגרים כאלה שבהם מידע על יותר מ-100,000 איש חייבים בהודעה לרשם מאגרי המידע (שאת תוארו מבקשת הצעת החקיקה לתקן לממונה על הגנת הפרטיות).
ביחד עם כל אלה מרחיב החוק המוצע את הגדרת "מידע" לעומת זו הקיימת עתה בחוק הגנת הפרטיות, כך שתכלול כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או שניתן לזהותו.
law.co.il מעיר שלעומת תזכיר החוק שפורסם לפני שנה, הצעת החוק מבקשת לכאורה לצמצם עוד יותר את חובת רישום המאגרים אבל עדין מותירה אותה על כנה. בכך תהיה ישראל המדינה היחידה המחייבת עדיין רישום מאגרים ומתייחסת למאגר - ולא למידע - כיחידת הבסיס הנתונה לרגולציה של דיני הגנת הפרטיות. בנוסף, החוק בישראל יאמץ את הקונספט המיושן של הודעה שהיה קיים בדירקטיבה האירופאית אשר תוקנה כבר ב-2016 עם חקיקת ה-GDPR. בישראל ינהג אפוא דין משנות ה-80 (רישום) ביחד עם דין משנות ה-90 (הודעה) אבל לא דין מודרני שאין בו צורך לא בזה ולא בזו.
תיקון 14 כולל הרחבה של עקרון "צמידות המטרה" בדיני הגנת הפרטיות. בין השאר הוא קובע כי לא ישתמש בעל השליטה במאגר מידע או המחזיק בו במידע או בידיעה על עניינים הפרטיים של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרו, ולא יתירו לאחר להשתמש במידע כזה כאמור. בנוסף הוא אוסר להשתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם ממאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה בלי הרשאת בעל השליטה במאגר או בחריגה מהרשה או להחזיק בידיעה כזו בלי היתר כאמור. law.co.il סבור שזה סעיף שמאד ישמח את פייסבוק. הוא מונע, לדוגמה, מחוקרים אקדמאים להשתמש במידע שלה למחקריהם ומבצר את שליטת בעלי המאגרים במה שהוא "שלהם".
בנוסף, הצעת החוק מתגברת באופן דרמטי את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, באופן זהה כמעט לתיקונים 12 ו-13 שנכשלו בכנסות הקודמות מפני שהן התפזרו קודם להשלמת תהליכי החקיקה. בין השינויים - הרחבה משמעותית של סמכויות מפקחים מטעם הרשות להגנת הפרטיות, הגדלת סכומי העיצומים הכספיים שהרשות יכולה להשית (וחיובה להשית סכומים אלה מבלי להפחיתם!) ועוד.