מכשירי טלפון שהמידע בהם נמחק על ידי בעליהם ושוחזר - שייכים לבעלים המקורי. כך פסק בית משפט השלום בתל-אביב (השופט עלאא מסארווה) והורה להחזיר את מכשירי הטלפון של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נווה, לידיו {ה"ת 5939-07-19 תחנת יאח"ה - יחידה ארצית לחקירות הונאה נ' שטייף ואח'}.

נווה השאיר את המכשירים בבית גרושתו לאחר שפירמט אותם, ומשם הם הגיעו לידי העיתונאית הדס שטייף ששיחזרה את תוכנם ופרסמה ידיעות בהסתמך על כך. המשטרה תפסה את המכשירים במסגרת חקירה פלילית נגד נווה בפרשת מינויה של שופטת השלום אתי כרייף, ופנתה לבית המשפט כעת בבקשה שיורה לה האם להחזיר אותם לידי נווה או לידי שטייף.

מסארווה הבחין שהמחלוקת המשפטית אינו על המכשיר הפיזי אלא על המידע שבו. הוא קבע כי המכשירים שוחזרו אגב עבירה פלילית לכאורה שיצרה מכשיר חדש ואז פסק כי "לא תיתכן מחלוקת כי מדובר במכשיר טלפון שהיה בשימושו הבלעדי של [נווה], וכי התכנים ששוחזרו שייכים לו. יש לראות את מכשירי הטלפון המשוחזרים ככאלה שהפכו חזרה, באבחת שחזורם, למכשירי הטלפון של [נווה].  לאור הטענה כי המעורבים השונים, לרבות הגברת נוה ו[הדס שטייף], תרמו בעצמם לשינוי החפץ מכלי קיבול ריק למכשיר טלפון משוחזר... הרי שדין טענותיהם לזכות בחפץ (קל וחומר בתכניו) להידחות מכל וכל". לדבריו -

"קיים הבדל תהומי, עד כדי הבדל ברמת ההגדרה, בין כרטיס זכרון ריק לחלוטין לבין כרטיס זכרון ששמורים בו תכנים פרטיים. העברה (במתנה, למשל) של כרטיס זכרון (זול) מאדם אחד לחברו, לאחר שהמוסר ניקה ומחק את תכניו כליל, מבליעה בתוכה התניה: "מוסר לך בזאת כרטיס ריק מתוכן כדי שתעשה בו שימוש לצרכיך". שחזור התוכן של הבעלים הקודם על ידי מקבל המתנה, משנה את פניו של החפץ לחפץ אחר שונה בתכלית, אגב פגיעה קשה בזכויותיו של מוסר המתנה. זהו ההבדל בין העברת מחברת ריקה לבין העברת מחברת מסוג יומן אישי".

בית המשפט דחה גם את טענתה של שטייף שאין להחזיר את המכשירים לידי נווה, או שיש לקבוע תנאים להשבתם, מפני שהם מצויים בלב המחלוקת בתביעה אזרחית שהגיש נגדה נווה. "לא הוצג בפני מקור סמכות חוקי להפקעה, ולו זמנית, של רכוש פרטי מאדם בעילה של חשש ל:"שיבוש ראיות בהליך אזרחי". וודאי שהדבר איננו אפשרי בגדרי ההליך הפלילי לאחר שהתיק עצמו נסגר בלא העמדה לדין", קבע.