משרד המשפטים והמועצה לביטחון לאומי פועלים להגשת הצעת חוק ממשלתית שתאפשר להם ליצור את מרכז נתוני התעופה (מנ"ת) – אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר בישראל, שיכלול את פרטיהם של כל היוצאים מישראל והנכנסים אליה.

מאגר המידע שיוקם מכוח החוק, אם יתקבל, יכיל מידע רב יותר מזה הקיים בידי הרשויות היום: מלבד פרטים טריוויאליים כמו שם הנוסע, האזרחות שלו ומספר הדרכון שלו, יישמרו במאגר גם מסלול הנסיעה המלא של הנוסע, כולל פרטים הנוגעים לטיסות עצמן (דוגמת המושב שהוקצה לו וסוג הארוחה שקיבל), פרטי האשראי שלו, כתובת המגורים שלו, מידע על המטען שעמו הוא מטייל, ועוד. מאגרי נתוני תעופה דומים כבר קיימים ברחבי העולם, לרבות בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה, בהתאם להנחיות ארגון התעופה הבינלאומי (ה-ICAO).

העבודה על הצעת החוק החלה כבר בשנת 2014 ממניעים ביטחוניים, אך מגפת הקורונה – ובפרט החשש שנוסעים ינסו לעקוף את האיסור לנסוע ליעד שזוהתה בו התפרצות של המגפה, באמצעות טיסת המשך (קונקשן) עם חברת תעופה אחרת – האיצה את התהליך. ממאגר מידע שנועד לסייע במלחמה בטרור בלבד, הפך המנ"ת למאג שנועד גם להיאבק בהגירה לא חוקית ובעבירות שונות (בין השאר, עבירות סמים, שחיתות, הלבנת הון, מחשבים, זכויות יוצרים ומין) וכן לסייע בשמירה על בריאות הציבור מפני אירועים אפידימיולוגיים.

לפי הצעת החוק, שנוסחה טרם פורסם, כלל חברות התעופה (ישראליות או זרות) תהיינה מחויבות למסור מידע על נוסעים לפני ההמראה, וניתוח הנתונים יתבצע על-ידי אנשי המנ"ת ורשות המיסים. הנתונים הללו יועברו גם למדינות זרות ולגופים בינלאומיים, בתנאים הקבועים בחוק. המידע יישמר בידי המנ"ת למשך חמש שנים, וממונה מטעם הרשות להגנת הפרטיות יהיה אמון על שמירת הפרטיות בו. מקור: זמן ישראל (מאת: טל שניידר).