עמותת פרטיות ישראל פנתה בדרישה למשטרה, מכוח חוק חופש המידע, למסור מידע על מאגרי המידע של המשטרה ואבטחתם. המידע שהתבקשה המשטרה להעביר כולל תיעוד של מועדי הביקורות התקופתיות שערכה המשטרה במאגרים ממועד כניסת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) לתוקף, מועדי הדיונים בממצאי הביקורת, כמות הליקויים שעלו בכל אחת מהביקורות התקופתיות – והאם טופלו או לא טופלו.

מנכ"לית פרטיות ישראל, עו"ד נעמה מטרסו, אמרה כי "משטרת ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחד מגופי עיבוד המידע המרכזיים במדינה: החל במידע שמוזרם אגב פעולות אכיפה טכנולוגיות (צווי חדירה לטלפונים, נתוני תקשורת, מצלמות ועוד), ועד למידע שמקורו במאגרים ממשלתיים אחרים (דוגמת מאגר רישיונות הנהיגה במשרד התחבורה). נוכח היקף המידע הרגיש שמוחזק במשטרה, ולאור ריבוי העדויות על שימוש לרעה במידע על-ידי שוטרים - ישנה חשיבות ציבורית רבה לחשוף את האופן שבו המשטרה מאבטחת את המידע הרגיש של אזרחים".

בפנייתה לממונה על חופש המידע במשטרה מציינת העמותה כי משטרת ישראל מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות כ"גוף ציבורי", ולכן היא מחויבת לכל הפחות בחובות אבטחה שחלות על מאגרי מידע ברמת אבטחה בינונית לפי תקנות אבטחת מידע. עם זאת היא מניחה שמרבית המאגרים שמנהלת המשטרה  כוללים מידע על מעל 100,000 איש או שיש אליהם יותר ממאה מורשי גישה ולכן הם חייבים ברמת האבטחה הגבוהה. לפיכך היא מבקשת לקבל גם את את רשימת המאגרים של המשטרה או טפסי רישומם, מסמכי הגדרות המאגר, נהלי אבטחה ומסמכים המתעדים אירועי אבטחה במאגרים.