האתר כלכליסט מדווח כי בנק ישראל דורש מהבנקים ומחברות האשראי למסור לו מידע רב ומקיף על אודות הרגלי הצריכה של לקוחותיהם. את המידע ירכז בנק ישראל במאגר ייעודי, שיכלול מידע אישי רב על כל אזרח, לרבות ריכוז הוצאות בכרטיסי אשראי, שימוש בהמחאות, משיכת מזומן ושימוש ב"מענק לכל אזרח" של המדינה. לפי הדיווח, מכתב בנק ישראל דרש מהבנקים ומחברות האשראי לקבל את המידע עבור 7 השנים האחרונות, אך לבסוף צומצה הדרישה לנתונים מחמש השנים האחרונות. 

הדרישה כוללת דיווח על הוצאות בכרטיסי אשראי בפילוח לפי מגזר פעילות [לדברי בנק ישראל, על-מנת לדעת כמה כסף הוציאו צרכנים על בתי מרקחת, חינוך ופנאי, רשתות מזון, חשמל, ביגוד, ריהוט, תיירות, מסעדות, דלק ותחבורה ושונות], שימוש בשיקים ומשיכת מזומן ממכשירים אוטומטיים [לצורך בחינת מגמות בשוק התשלומים] וגובה המענק לכל אזרח. מדובר כמובן במידע, לרבות מידע אישי, בהיקף עצום. בנק ישראל הסביר כי עם קבלת האיפיון מכל מקור תבוצע התממה של המידע לצורך הסרת פרטים מזהים ורק לאחר מכן ישולב המידע עם זה שהתקבל על האזרח ממקורות אחרים. עם זאת, מומחי פרטיות ואבטחת מידע מתריעים שאין קושי לבצע זיהוי חוזר למידע כה רגיש, ולזהות את האזרח שלו הוא שייך. 

בנק ישראל מסר כי "... המאגר עצמו לא יחיל כל סימן מזהה, ת"ז, מספר חשבון וכו', אלו יימחקו מיד לאחר קבלת הנתונים והשימוש בהם לתחקור המאגר יהיה מותמם. הם הכרחיים לקבלה ראשונית לשם בנייתו מכמה מקורות מידע, ולא מדובר בדיווח שוטף. כמו כן, לאחר מיצוי התובנות הכלכליות מהמאגר - הוא יימחק ולא יישמר בבנק ישראל. איסוף הנתונים מהמערכת הבנקאית נעשה מתוקף חוק בנק ישראל בדומה לדיווחים אחרים המתקבלים באופן שוטף. הדיווח הנ"ל נערך בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של שמירה על פרטיות, כפי שנעשה הלכה למעשה במאגר נתוני האשראי שקיים בבנק ופועל מ־2019. הפרויקט הנוכחי מבוצע בליווי הממונה על הפרטיות בבנק, המחלקה המשפטית ואנשי אבטחת המידע, ובנוסף בנושא זה, בנק ישראל עובד בהתייעצות עם משרד המשפטים" (מאת צבי זרחיה).