משטרת ישראל תהיה רשאית להציב במרחב הציבורי בישראל מצלמות נייחות וניידות, שיזהו בזמן אמת בני אדם, ולהעביר מידע מהמצלמות הללו, בין השאר, לשב"כ, לאמ"ן ולעוד גופים ציבוריים. כך קובע תזכיר חוק שפרסם אמש משרד המשפטים. התזכיר מבקש לעגן בפקודת המשטרה את הסמכות להפעלת מערכת המצלמות עין הנץ, הפרושה בכל כבישי הארץ ומתחקה אחר תנועת מכוניות במרחב הציבורי, וזאת בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל, שתקפה את חוקיות המערכת.

תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (תיקון מס' )(מערכות צילום מיוחדות), התשפ"א-2021 קובע כי המשטרה רשאית להציב, להפעיל ולהשתמש ב"מערכת צילום מיוחדת" שיש בה אפשרות לאגור ולעבד נתונים או תמונות ולזהות בני-אדם וחפצים ובכך להתחקות אחריהם. השימוש במערכת כזו ייעשה לצורך  מניעה או סיכול של עבירות, חקירת דפוסי פשיעה וכן גילוי עבירות מסוג פשע ומבצעיהן, מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדרים, אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים. התזכיר קובע כי המידע שייאסף מהמערכת יהיה חסוי. הוא ייאגר באופן שיבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין (המילים 'אבטחת מידע' כשלעצמן אינן מופיעות בנוסח המוצע) ותקופת שמירת המידע תקבע בתקנות.

משטרת ישראל רשאית למסור מידע לגוף ציבורי לצורך מילוי תפקידו; למטרות שלשמן נועדה המערכת כאמור בחוק וכן - איך לא - לשם הגנה על ביטחון המדינה וגם אם המשטרה סבורה שהמסירה נחוצה להצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות עוון ופשע, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין וחילוט רכוש. גופים ציבוריים כאלה שיוכלו לקבל מידע כוללים את "רשויות התביעה" (מה זה, תוהה law.co.il), מח"ש, המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים בצה"ל, מערך המודיעין של צבא ההגנה לישראל, השב"כ, הרשות להגנה על עדים ועוד.