בעל זכויות יוצרים המבקש לאכוף הפרה של קניינו הרוחני, רשאי לאסוף באופן שיטתי, בעצמו או באמצעות גורם מטעמו, כתובות IP של משתמשי תוכנות Peer-to-Peer וכן לקבל את שמם וכתובות המגורים שלהם לצורך טיפול משפטי אם הם חשודים בהפרת זכויות - כל עוד הדבר נעשה במידתיות, למטרה מוצדקת ובהתאם לחקיקה לאומית. כך פסק בית המשפט הגבוה באירופה.

פסק דין ניתן בסכסוך בין ספק אינטרנט בלגי לבין חברה מבלגיה שזכות התביעה על הפרת זכויות יוצרים נמסרה לה מבעל הזכויות לצורכי אכיפה. אוכפת הזכויות דרשה מהספק למסור לידיה את השמות והכתובות של מנויי הספק החשודים בהפרת זכויות יוצרים, בהתאם לכתובות ה-IP שהיא אספה. ספק האינטרנט הסתייג מהדרישה וטען, בין היתר, כי איסוף כתובות ה-IP ע"י אוכפת הזכויות, כמו גם הדרישה למסור את שמם וכתובתם, מפרים את דיני הגנת המידע באירופה.

בית המשפט הגבוה באירופה דחה את טענות ספק האינטרנט וקבע כי איסוף וקבלת מידע כזה לא מפרים את דיני הגנת המידע. עם זה, החובה של ספק אינטרנט למסור את השמות והכתובות של מנויים שחשודים בהפרת זכויות יוצרים קמה רק אם היא נקבעה בדין הלאומי של המדינה הרלוונטית. מקור: הודעה לעיתונות של בית המשפט האירופי.