"בקרוב, לא תהיה לנו ברירה אלא למצוא מענה לשאלה כיצד ניתן ליישם את הדוקטרינות המשפטיות הידועות לנו, על תשתיות מידע מרוכזות מאוד שנמצאות בבעלות פרטית, דוגמת פלטפורמות דיגיטליות". כך כתב השבוע שופט בית המשפט העליון האמריקאי, קלרנס תומאס, כשקבע כי החלטת בית משפט לערעורים, שאסרה על הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לחסום משתמשים בטוויטר, בטלה עקב סיום כהונתו. לדבריו, "הפלטפורמות הדיגיטליות פותחות כיום צוהר לכמויות חסרות תקדים של התבטאויות חופשיות, גם בידי גורמים ממשלתיים. עם זאת, העובדה כי השליטה בחופש הביטוי מרוכזת בידי מספר מצומצם של גורמים פרטיים, גם היא חסרת תקדים."

הפרשה החלה בשנת 2017, אז הוגשה תביעה נגד טראמפ על ידי ה-Knight Institute, עמותה להגנת חופש הביטוי, בשם קבוצת אזרחים שטראמפ חסם את בטוויטר לאחר שהתבטאו כלפיו בביקורתיות. בפסק דין שניתן ביולי 2019, אישר בית משפט פדרלי לערעורים בניו-יורק את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה חסימת המשתמשים מהווה אפליה אסורה המפרה את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. על קביעה זו הגיש טראמפ ערעור תחילה, אך בהמשך ביקש כי תבוטל לאור סיום כהונתו – בקשה, שכאמור, התקבלה. law.co.il מזכיר כי בחודש ינואר האחרון טוויטר חסמה לצמיתות את חשבונו של טראמפ.

השופט תומאס, הידוע כאחד השופטים השמרניים ביותר בבית המשפט העליון, כתב בהחלטתו: "אם חלק מהבעיה הוא השליטה הפרטית המרוכזת בפלטפורמות מקוונות ובתוכן שהן מציעות לציבור, אזי ייתכן שחלק מהפתרון נמצא בדוקטרינות שמגבילות את היכולת של חברה פרטית להדיר משתמשים משירותיה".

נציגי ה-Knight Institute הביעו אכזבתם מכך שבית המשפט העליון לא הותיר את הפסיקה על כנה, אך הדגישו את החשיבות שבהנמקת בית המשפט לערעורים, שלדעתם תמשיך לעצב את אופן השימוש של נציגי ציבור במדיה החברתית. "הפסיקה קבעה תקדים שכבר אומץ על ידי משפט אחרים, לפיו יש למנוע מנציגי ציבור להשתיק את מבקריהם ברשתות החברתיות", כך מסרו בתצהירם. מקורות: Forbes (מאת: אליסון דורקי); Axios (מאת: שונה צ'ן).