בית המשפט העליון הפדרלי בארה"ב פסק היום כי החוק הפדרלי על הגנת צרכני טלפון (Telephone Consumer Protection Act) שנחקק בשנת 1991 אוסר על שיגור הודעות SMS ללא הסכמת הנמען רק כאשר מדובר במערכת שיגור אוטומטית הבוחרת באופן אקראי את מספרי הטלפון אליהם תשוגר ההודעה. השאלה התעוררה פעמים רבות בערכאות נמוכות יותר ובמיוחד בתובענות ייצוגיות, לאור ההגדרה בחוק המושתתת על הביטוי "שימוש במחולל מספרים סדרתי או אקראי" (“using a random or sequential number generator").

נימוקי בית המשפט העליון מבוססים על ניתוח מדוקדק של מילות החוק, סדר הופעתן וסימני הפיסוק בהגדרת המונח Autodialers - המונח שעליו נסב האיסור בחוק על "חיוג" אוטומטי ללא הסכמה מראש של הנמען. טעם נוסף למסקנה בפסק הדין הוא כוונת הקונגרס בשעתו שהחוק יאסור על שיחות חיוג אוטומטיות למספרים אקראיים בשל החשש ששיחות כאלה יעמיסו על מרכזיות מוקדי החירום של כוחות הצלה. בית המשפט העליון גם הבהיר כי יש קושי לאמץ פרשנות מרחיבה לחוק משום שתוצאת הלוואי שלה תהיה איסור על שיגור מסרוני SMS רגילים ממשתמש סלולרי אחד לרעהו. העליון גם סירב "לשכתב את החוק" כלשונו, כדי להתמודד עם הפגיעה בפרטיות וההטרדה שכרוכות בהודעות SMS פרסומיות.

החלטת העליון בארה"ב ניתנה במסגרת ערעור שהגישה פייסבוק על פסיקת בית המשפט הפדרלי בחוף המערבי, שכמו מקבילו בניו-יורק, אימץ פרשנות רחבה של החוק לפיה כל משלוח הודעת SMS, גם כזה המבוסס על מאגר מספרי טלפון ולא רק בבחירת מספרים אקראית, אסור אם נעשה ללא הסכמה מראש של הנמען. בתי משפט לערעורים ברחבי ארה"ב פרסמו לאורך השנים פסיקות סותרות בשאלה זו, וכעת נקבע התקדים המחייב של בית המשפט העליון הפדרלי. הפסיקה היא בעלת משמעות מסחרית רחבה משום שהיא מעניקה פתח רחב לחברות לשלוח מסרוני SMS שיווקיים למאות מיליוני אמריקאים בלא צורך בהסכמה מראש.