בית המשפט המחוזי בחיפה פסק אתמול כי בנק דיסקונט היה רשאי לחסום את חשבונו של אחד מלקוחותיו ולסרב לאפשר לו להפעיל אותו, גם לאחר שהשלים את האישורים הנדרשים, לאחר שהסתיר מהבנק כי הוא עוסק במטבעות דיגיטליים מסוג ריפל וביטקוין.

התובע, שלו שורץ, הגיש תביעה למתן צו עשה נגד בנק דיסקונט, בדרישה לקבל שירות בחשבונו בבנק ולבטל את החסימה על ביצוע פעילות פיננסית בחשבונו. שורץ הציג בפני הבנק בעת פתיחת החשבון מצג כי הוא עוסק פטור, העוסק במסחר אינטרנטי וירטואלי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים. לבנק התברר בהמשך כי חשבון הבנק שלו עוסק במטבעות וירטואליים מסוג ריפל וביטקוין. 

השופטת עפרה אטיאס הדגישה את כלל הבסיס, הקבוע סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, לפיו בנק לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי. מאידך, הדגישה כי על הבנק הוטלה חובה לקבוע מדיניות וכללי פיקוח שנועדו למגר את השימוש בחשבונות הבנק לצורך פעילות של הלבנת הון. אמנם מטבעות וירטואליים יכולים לשמש למטרות חיוביות, אך מנגד קיימת אפשרות לניצול יתרונותיהם על-ידי גורמים פליליים וכי קיימים גם סיכונים כלכליים לא מבוטלים גם למשתמשים לגיטימיים. בישראל אין הוראת חוק השוללת שימוש במטבעות וירטואליים. 

בית המשפט הדגיש כי שורץ הציג מצג שווא והסתיר במכוון מהבנק את הפעילות האמיתית שהוא מבקש לבצע בחשבון, על רקע סירוב של בנקים אחרים לאפשר לו לבצע פעילות דומה. נפסק כי התנהלות זו של שורץ מעידה על חוסר תום לב והיעדר שקיפות בעת פתיחת החשבון. הסתרה זו פגעה באופן חמור באמון הבנק בשורץ, בפרט לאור החובה המוגברת המוטלת על הבנק בכל הקשור במסחר מסוג זה.

התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי סירוב הבנק לאפשר את הפעילות הפיננסית שנעשתה בחשבון, על רקע היקפה של הפעילות והסיכונים הגבוהים הנשקפים ממנה בהיבט של הלבנת הון וציות לחוקי המס, ובניגוד להצהרות שורץ באשר להיקף הפעילות שהוא מבקש לבצע בחשבון, הוא בהחלט סביר, ואין להתערב בו.

אשר להתמדת הבנק בסירובו גם לאחר ששורץ הסדיר את האישורים החסרים, קבעה השופטת אטיאס כי לא ניתן להתעלם מהעובדה ששורץ כשל מול הבנק במצגים כוזבים בעת פתיחת החשבון. כאשר מדובר בפעילות עתירת סיכון, הן בהיבטי סייבר, והן בהיבטים הקשורים בהלבנת הון. בסוג פעילות שכזה מובנת שבעתיים דרישת הבנק לשקיפות מלאה ומוגברת של הלקוח מול הבנק.

מקום שבו הלקוח אכזב את הבנק ונהג כלפיו בחוסר יושר כבר בצעד הראשון של פתיחת החשבון, אין לתמוה על סירוב הבנק לאפשר לשורץ לנהל פעילות עתירת סיכון בחשבון. לעיון בפסק הדין: ת"א 40765-05-18 שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (ניתן 26.12.2020).

את בנק דיסקונט ייצג עו"ד ישראל בכר, מנהל מחלקת חדלות פרעון ובנקאות במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ בתל אביב.