שחקני קבוצת הNBA בוסטון סלטיקס פרסמו בשבוע שעבר מאמר דעה בעיתון הבוסטון גלוב שבו יצאו כנגד כוונת מושל מסצוסטס, צ'רלי בייקר, להסיר מהצעת החוק לרפורמה בפעילות המשטרה את הסעיף המתייחס להסדרת השימוש המשטרתי בטכנולוגיות זיהוי פנים. לטענת השחקנים, טכנולוגיות זיהוי פנים הוכחו כמוטות ביחס לגזע ומין, והסיכוי לטעויות בזיהוי עולה משמעותית כאשר היא מופעלת ביחס לשחורים ולנשים.השחקנים הביעו את דאגתם מכך שהשימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים יגביר פרופיילינג גזעי והתוצאה תהיה מעצרי שווא של חפים מפשע.
טכנולוגיות זיהוי פנים זכו בחודשים האחרונים לביקורת נוקבת בשל פגיעתן בפרטיות והיותן מועדות לאפליה על רקע גזע ומגדר. מדינות וערים שונות בארה"ב, בינהן וושינגטון, ניו יורק ופורטלנד אסרו או הגבילו את השימוש בטכנולוגיות אלה, בעיקר בקרב רשויות ציבוריות. גם חברות הטכנולוגיה הגדולות, IBM, אמזון ומיקרוסופט הודיעו כי יפסיקו למכור את הטכנולוגיות שלהן לשימושים משטרתיים לפחות עד שהנושא יוסדר בחקיקה פדראלית.
הצעת החוק לרפורמה משטרתית במסצ'וסטס כוללת איסור על רשויות ממשלתיות להשתמש בטכנולוגיות של זיהוי פנים לצרכי מעקב, אלא במקרים שבהם הטכנולוגיה נדרשת לצורך חקירת פשעים חמורים ורק על פי צו שיפוטי, וזאת בדומה להליך הנדרש לאישור אמצעי חקירה פולשניים אחרים. התיקון ייצור את האיזון הראוי בין "זכותנו להיות חופשיים ממעקב ממשלתי לא מבוקר לבין יכולתה של הממשלה לחקור פשעים חמורים". "טכנולוגיות מעקב מיושמות במקרים רבים בקהילות של צבע, פוגעות באופן חמור באנונימיות ובפרטיותם של אנשים ומציבות אותם בסיכון פוטנציאלי. לא נוכל להרשות לטכנולוגיה מוטה להגביר שיטור גזעני בקהילה". השחקנים קראו למחוקק להחזיר את התקנות למושל לצורך אישורן.
שחקני הNBA היו מעורבים באופן פעיל במחאות ששטפו את ארה"ב במהלך השנה האחרונה, מאז הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטרים בחודש מאי השנה. השחקנים נטלו חלק פעיל בהעלאת המודעות לגזענות המוסדית ובמיוחד בקרב רשויות החוק, ותמכו ברפורמה משטרתית. גם הליגה עצמה ובעלי הקבוצות (שרובם המכריע לבן, עשיר וחלקם אף תומכים ידועים של המפלגה הרפובליקנית) תמכו בפעילות השחקנים ואיפשרו להם להביע מחאה גם במהלך חידוש עונת המשחקים לאחר השבתת הקורונה, בין היתר באמצעות כתובות מחאה על גופיות השחקנים, כריעת ברך בזמן ההמנון לפני תחילת המשחקים, וראיונות בתקשורת.