בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה מדוע איכוני השב"כ לא יוגבלו רק למקרים שבהם חולה מאומת אינו משתף פעולה בחקירה אפידמיולוגית או שלא מסר כלל מידע על מגעים. הצו ניתן על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ביחד עם המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, והשופט ניל הנדל, בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל נגד המשך הסמכת השב"כ לסייע במאבק בקורונה באמצעות איכון המקומות שבהם שהו כל החולים המאומתים והאנשים שעימם נפגשו.

עוד הורה בג"ץ למדינה לנמק מדוע מדוע לא ייקבע כי שר הבריאות אינו עומד בחובה המוטלת עליו בסעיף 12 א לחוק הסמכת השב"כ לקדם טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ, ומדוע לא יפעל לקידום חלופה כאמור. על המדינה להגיש תצהיר בתוך 21 יום שבו תפרט בין השאר מה טיב החלופה הטכנולוגית האזרחית-וולונטרית ותעמיד לוחות זמנים לפיתוחה.

כזכור, המדינה הודיעה לבג"ץ כי "ניכר שיישומון המגן הגיע לשיא האפשרי מבחינה טכנולוגית, ולאור המגבלות הטכנולוגיות שנמצאו גם בארץ וגם ביישומונים דומים בעולם, לא נראה כי ניתן לשפרו מבחינה טכנולוגית באופן משמעותי, מעבר לשיפורים הטכנולוגיים שהוכנסו בו זה מכבר. לכן, הוחלט כי אין מקום להשקעה נוספת בפיתוחו או הצדקה להוסיף ולהשקיע כספי ציבור בקמפיין לפרסומו, לאור תוצאות הקמפיינים הקודמים, היעדר אמון הציבור ביישומון וחוסר הרצון לשתף עמו פעולה, בנוסף על המגבלות הטכנולוגיות שהוסברו. עם זאת, הוחלט כי משרד הבריאות יוסיף ויתמוך בהפעלתו התקינה ובתחזוקתו של היישומון כל עוד אין חלופה הולמת העומדת לרשות הציבור".

law.co.il מעיר שהרשות להגנת הפרטיות הציעה לממשלה בחוות דעתה השישית שבהתאם לחוק הסמכת השב"כ לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל - ובג"ץ הורה למדינה, כאמור, לנמק מדוע לא ייעשה בדיוק כך.

עוה"ד דן יקיר וגיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מייצגים את העותרים בעתירה.