"ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד", כך כותבת הרשות להגנת הפרטיות בחוות הדעת השישית שהגישה לוועדת השרים הדנה בהסמכת השב"כ להמשך הסיוע במאבק הקורונה. הסיבה - "כבר כיום מתבצעות בישראל לכל הפחות בין 6,000-4,000 חקירות אפידמיולוגיות מדי יום, וכמות זו עתידה לגדול... לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד".

הרשות מכירה בכך ש"ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל. זאת, למשך תקופת מעבר קצובה בזמן במהלכה ייעשה מאמץ לשכלל ולטייב את אפקטיביות מערך החקירות האפידימיולוגיות, ולהמשיך בקידום החלופה הטכנולוגית האזרחית". היא מתריעה כי הפגיעה המתמשכת והדרמטית, כלשונה, בזכות לפרטיות מוצאת ביטויה ביוזמות להרחיב את היקף המידע הנאסף ואף להעבירו לגופים נוספים לצרכים שונים.

חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-2020 קובע כי בפני צוות השרים לבחינת הצורך בהמשך ההסתייעות בשירות תונח חוות דעתה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בעניין זה. הצוות, הכולל את ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר הבריאות, שר המשפטים, שר המודיעין ושרים נוספים, אמור להתכנס היום.