ישראל נדרשת לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית, על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום ולא להשאירו לפעילותם של כוחות השוק בלבד. לאור קצב הפיתוח המהיר והתחרות הבינלאומית קיימת חשיבות למהירות קבלת ההחלטות בנושא, לכמות המשאבים שתוקצה לשם ביצוען ולאופן הפיקוח והניהול של המשימות המרובות השייכות לתחום. טיפול בכל הנושאים הללו יחד עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה – כך ממליץ מחקר בנושא "בינה מלאכותית וביטחון לאומי בישראל" של לירן ענתבי, שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS).

לדברי המחקר, קיים קשר הדוק בין טכנולוגיית בינה מלאכותית לביטחון לאומי בכלל, ולביטחון הלאומי בישראל בפרט ועבור ישראל מהווה הבינה המלאכותית תחום טכנולוגי בעל חשיבות מכרעת.

בתחום הביטחוני מאפשרות טכנולוגיות בינה מלאכותית יישומים מגוונים ובהם בתחום המודיעין (למשל מערכות המסוגלות לסקור כמויות עתק של נתוני וידאו ולזהות בהם מטרות), מערכות נשק אוטונומיות המאפשרות שיפור דיוק וצמצום סיכון ללוחמים המשתמשים בהן, מערכות פיקוד ושליטה המאפשרות להתמודד עם נתוני עתק ממקורות שונים, תוך הצלבתם וניתוחם בזמן אמת, התקפה והגנה בסייבר ועוד.

המחקר מתריע כי מדינות רבות ובהן גם המעצמות המובילות בעולם מבחינה טכנולוגית וכלכלית השכילו להבין מאז 2014 לערך את חשיבותה של הבינה המלאכותית עבור עוצמתן. סין, ארצות הברית וחלק ממדינות האיחוד האירופי, למשל, כבר בנו תוכניות לאומיות בתחום והן מקצות לו משאבים ותשומת לב ניהולית.

המחקר מגבש שורה ארוכה של המלצות במגוון של תחומים, ובהן:

אסטרטגיה לאומית –

• יש לנסח אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ולהקים גוף שינהל אותה ברמה הלאומית.
• יש צורך בתוכנית רב-שנתית לבינה מלאכותית, כמו זו הקיימת בתחום הסייבר, על מנת להוביל מדיניות לאומית של הקצאת משאבים ולקבל החלטות בנוגע למחקר ופיתוח, משאבי אנוש ועוד.

תקציב, השקעות ותשתיות –

• יש ליצור פתרון לאומי לסוגיות תשתית (חומרה, ענן, חיבור לאינטרנט) ולהקצות תקציב מתמשך לכך, משום שלקהילת הביטחון, בשונה מהתעשייה האזרחית, יש צרכים שאינם מאפשרים לרוב שימוש בתשתיות מסחריות.
• יש להגדיר את תחומי המחקר שדורשים מימון בתקציב ממשלתי-ביטחוני לאור היותם ייחודיים לביטחון הלאומי, ועקב כך לא יקבלו מענה בדרך אחרת.
• יש לשקול שילוב מנגנונים של עידוד השקעות בתחומי בינה מלאכותית שיש להם השפעה חיובית על הביטחון הלאומי, ובמקביל להגדיל את ההוצאות הממשלתיות על בינה מלאכותית גם בתחומים אזרחיים שיניעו את המשק בתחום זה.
• יש להגדיל השקעות במחקר ופיתוח בתחום אדם-מכונה עבור מערכת הביטחון, מתוך הבנה שחרף האוטונומיות הגבוהה של המערכות, עדיין יישארו בה בעתיד רכיבים של שליטה אנושית. בתוך כך מומלץ לתעדף מחקר ופיתוח של בינה מלאכותית בתחומים המסייעים לאדם במקום בתחומים מחליפי אדם, עד לביסוס אמינות ובטיחות של הטכנולוגיה וטיפול בהיבטים מנהלתיים ומשפטיים.

פיתוח בטחוני –

• יש לבחון שילוב מיידי של בינה מלאכותית בתחומים טכנולוגיים ביטחוניים שבהם לישראל יש כבר עכשיו יתרון יחסי (דוגמת תחום המל"טים), על מנת לייצר מכפיל כוח.

משפט -

• יש להגדיר עבור מערכות ביטחוניות מהו הקוד האתי בשימוש בבינה מלאכותית באופן כללי, ובמיוחד בהקשרי צוותים של אדם-מכונה.
• מטעמים של משפט, מוסר, בטיחות ויתירות, יש להחליט באילו מערכות ישומרו גם מנגנונים לפיקוח ולשליטה אנושיים

מודיעין ושיתוף פעולה בינלאומי –

• יש לפעול לחיזוק מחקר משותף ושיתופי פעולה נוספים בין ישראל ובין מדינות אחרות. על ישראל להשתתף ואף להוביל קואליציית מדינות בתחום הבינה המלאכותית, כמו בתחומי המודיעין או ההגנה האווירית. על ישראל להשתלב ביוזמות בינלאומיות ואף להובילן, לצורך הגבלה של גורמים סוררים שתמנע מהם להגיע להישגים בתחום, בין ביוזמות ביטחוניות ובין ביוזמות אזרחיות.
• יש לעקוב באורח סדור ברמה הלאומית אחר המתרחש במערכת הבינלאומית בתחום, כדי להתאים את המדיניות ולשמר את היתרון הקיים בתחום; לפעול לחיזוק המחקר המשותף ושיתופי פעולה נוספים בין ישראל לבין מדינות אחרות ולבחון אם, כיצד ואילו יישומי בינה מלאכותית צריכה המדינה להגביל באמצעות אמנוֹת.

משאבי אנוש –

• בתוך ארגוני הביטחון השונים יש צורך לבחון ניהול משאבי אנוש ברמה הכלל-מערכתית, לרבות הגדרת תפקידים, תקנים והכשרות משותפים, מעבר כוח אדם בין ארגונים וכן תמריצים ותקציבים לגיוס ולשימור כישרונות, כדי לא לאבד אותם לטובת התעשייה האזרחית.
• להכשיר במגזר הביטחוני כוח אדם לא טכנולוגי, כולל בדרגים הבכירים, להכרת התחום, מגבלותיו ויכולותיו, וכדי שיוכל להיות מעורב ופעיל יותר בקבלת החלטות בתחום