נדרש ראש קבוע לרשות להגנת הפרטיות. אני לא מתכוונת להתמודד על התפקיד. אמרנו בקול צלול וברור שהרשות מתנגדת לאיכוני השב"כ. הטכנולוגיה היא לא תחליף לחקירה אפדימילוגית. זה הכלי האפקטיבי ביותר. הרשות הגיעה למשבר הקורונה כשהיא מחוזקת ומבוססת עשרות מונים מכפי שהייתה קודם לכן. אנחנו מתקדמים בצעדי ענק כדי לעשות שינוי היסטורי בחוק הגנת הפרטיות - אלה מקצת הדברים שאמרה מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית וגמן, במפגש דיגיטלי שערכה בזום עם הציבור.
לדברי וגמן, נדרשת רפורמה אמיתית, מקיפה ומהותית בחוק הגנת הפרטיות. היא ציינה כי עם כניסתה לתפקיד הופתעה לראות איך תיקוני חקיקה שעליהם המליצה בצוות ההקמה של הרשות לפני 15 שנה לא התקדמו. לצורך התיקון יצרה הרשות תוכנית תלת-שלבית: תחילה פורסם תזכיר צמצום חובת הרישום של מאגרי המידע (מ"מ ראש הרשות ציינה כי הם מטמיעים בו את הערות הציבור; ההערות קראו לביטול חובת הרישום כליל - ח.ר.). החלק השני יהיה הוספת סמכויות אכיפה לרשם מאגרי המידע (מה שידוע כתיקון 13 בחוק הגנת הפרטיות) - "וסמוך מאד לאחר החגים יגיע השלב השלישי שישנה את החלק המהותי בחוק", הבטיחה מ"מ ראש הרשות.
לדברי ד"ר וגמן, הרשות להגנת הפרטיות לא היתה מעורבת בהפעלת השב"כ לאכן את נתיבי ההדבקה של חולי קורונה מאומתים רק ב-72 השעות הראשונות לכך. "לאחר מכן נכנסנו בעוצמה רבה לתהליך. העברנו מספר רב של חוות דעת כולל לציבור ואמרנו בקול צלול וברור שהרשות מתנגדת לאיכוני השב"כ. לצערנו עמדתנו לא התקבלה", הודתה. עם זאת לדבריה, לאחר שהרשות לא הצליחה להניע את הממשלה מעמדתה, שאותה הגדירה "גיטימית", היא החליטה לקחת חלק בגיבוש החוק כדי לרכך אותו. "החוק שאתם רואים כעת הוא מרוכך לאין ערוך ממה שהיה", ציינה.
עוד מסרה שהרשות מבצעת כעת פיקוח ב-70 רשויות מקומיות (כרבע ממספר הרשויות בישראל - ח.ר.) לאחר שגילתה שאחד הסיכונים הגדולים לפרטיות הציבור נמצא במידע שבידי הרשויות המקומיות. אשר להמשך ההכרה בישראל כתואמת את דיני הגנת המידע באירופה באופן שיאפשר המשך העברה של מידע אישי משם לישראל - "ברור לנו עד כמה חשוב לסקטור העסקי לשמר את המעמד ואנחנו פועלים בנושא זה ביחד עם משרד המשפטים".