המשך שימוש באמצעים המופעלים על ידי השב"כ עשוי להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכות השלטון, לכרסם באופן משמעותי במעמדה של הזכות החוקתית לפרטיות, ולהביא לנרמול של שימוש ביכולות טכנולוגיות של גופי בטחון לצורך פרקטיקות של מעקב אחר אזרחים שומרי חוק. כך מזהירה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בדו"ח שפרסמה היום. על-פי החוק להסמכת השב"כ על הרשות להביא בפני הממשלה דו"ח כזה קודם שהממשלה מחליטה אם להאריך את הסמכת השב"כ.

לדברי הרשות, "במצב הדברים הנוכחי, כאשר ברור שנגיף הקורונה אינו צפוי להיעלם בקרוב והעולם כולו נערך ל"שגרת קורונה" העשויה להימשך חודשים ואולי אף שנים, מתחזק הצורך באיתור ובשימוש באמצעים חלופיים מידתיים, אשר יוכלו לשמש לטווח ארוך". הרשות שבה ומביעה תמיכה באפליקציית המגן 2 של משרד הבריאות וקוראת לנקוט לאלתר בכל האמצעים הדרושים לצורך הטמעתו בציבור.

במקביל, הרשות מותחת ביקורת על יעילות כלי השב"כ לאיכון נתיבי ההדבקה של חולי קורונה והאנשים שעימם נפגשו. לדבריה, 57% מההשגות שהוגשו על מי שנדרשו להיכנס לבידוד בעקבות איכוני השב"כ, התקבלו (כ- 50,000 השגות). מבין כלל החולים שאובחנו בישראל מאז חודש השימוש במנגנון השב"כ בראשית חודש יולי, כשליש בלבד אותרו קודם לכן על ידי מנגנון השב"כ, כשליש אותרו באמצעות חקירה אפידמיולוגית, וכשליש נוסף כלל לא אותרו כמגעים לפני שחלו. "האחוז המזערי של חולים מאומתים אשר מלכתחילה אותרו על ידו כמגעים, מעורר ספק ממשי האם התועלת שבכלי מצדיקה כיום את הפגיעה הדרמטית בפרטיותם של כלל תושבי ישראל", אומרת הרשות. "מאז חודש השימוש בו, מנגנון השב"כ עודנו גוזר על רבבות מתושבי מדינת ישראל הגבלה דרסטית על חופש התנועה לפרק זמן של שבועיים, מבלי שנחשפו כלל לחולה קורונה".

מסקירה שמפרסמת הרשות בדו"ח עולה עוד כי הדמוקרטיות המערביות המשתמשות בטכנולוגיות ניטור לצורך איתור מגעים או אכיפת חובת בידוד, עושות כן באמצעים וולונטריים.