בית המשפט הגבוה לצדק (השופטים סולברג, מינץ ווילנר) דחה את עתירה של טרון - העמותה למען זכויות משתמשים ברשת (ע"ר), שעתרה להורות למדינה להקים טריבונל שיפוטי, שידון באמצעים דיגיטליים, ויאפשר למי שהמדינה הורתה לו להיכנס לבידוד לשטוח את טענותיו בפני הגורמים המתאימים. העמותה דרשה כי "מבודדי קורונה", שקיבלו הודעת SMS המורה להם להיכנס לבידוד כפוי, יוכלו להשתתף בשימוע שיתקיים ב-Video Conference.
בג"ץ הורה כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן העמותה לא פעלה למיצוי ההליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת. "אין להלום ניסיון "להתכתב" עם רשויות השלטון דרך בג"ץ. פנייה להכרעה שיפוטית צריכה להיעשות רק כמוצא אחרון, כאשר את מיצוי ההליכים הנדרש יש לבחון באופן מהותי, בהתאם למכלול נסיבות העניין. הלכה זו נכונה הן בזמני שגרה והן בעת חירום".
נפסק כי פנייתה של העמותה הוגשה יומיים בלבד לפני שהעתירה הוגשה וכי היא הופנתה לשר הבריאות בלבד (העתירה הוגשה גם נגד ראש הממשלה ושר המשפטים). נקבע כי על פני הדברים מדובר בפניה מן השפה אל החוץ, רק כדי לצאת ידי חובת "מיצוי הליכים", ומבלי להמתין פרק זמן סביר לקבלת מענה. עוד נפסק כי העתירה חסרה תשתית משפטית מינימלית הרלוונטית לעניין ולוּ בשל כך דינה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק. לעיון בפסק-הדין: בג"ץ 4739/20 עמותת טרון למען משתמשים ברשת ואח' נ' מר בנימין נתניה, ראש הממשלה ואח' (12.7.2020).