בית המשפט העליון הפדרלי בארה"ב הסכים לדון בשאלה שהובילה לפסיקות סותרות בין בתי המשפט הפדרליים לערעורים - האם החוק הפדרלי על הגנת צרכני טלפון (Federal Telephone Consumer Protection Act), האוסר על שימוש במערכת אוטומטית למשלוח SMS ללא הסכמה מראש של הנמען, חל בכל שיגור אוטומטי של הודעה או רק כאשר המערכת האוטומטית בוחרת באופן אקראי את מספרי הטלפון אליהם תשוגר ההודעה. השאלה מתעוררת לאור ההגדרה בחוק המושתתת על "שימוש במחולל מספרים סדרתי או אקראי" (“using a random or sequential number generator").

בשנים האחרונות, בתי המשפט הפדרליים לערעורים בפילדלפיה, בוושינגטון הבירה, בשיקגו ובדרום ארה"ב פסקו כי ההגדרה הקבועה בחוק על מהי "מערכת אוטומטית להעברת מסרים", מובילה למסקנה כי האיסור על שיגור הודעות לא חל כאשר המערכת האוטומטית מתקשרת למספרי טלפון השמורים במאגר שהוכן מראש. מנגד, בתי המשפט הפדרליים לערעורים בחוף המערבי ובניו-יורק אימצו פרשנות רחבה לפיה כל משלוח הודעת SMS, גם כזה המבוסס על מאגר מספרי טלפון ולא רק בבחירת מספרים אקראית, אסור אם נעשה ללא הסכמה מראש של הנמען.

בית המשפט העליון הפדרלי הסכים לדון בבקשת רשות ערעור שהגישה פייסבוק על פסיקת בית המשפט הפדרלי בחוף המערבי. הדיון בערעור יתקיים בשנתון הבא של בית המשפט העליון. law.co.il מעיר כי הציפיה לפסק הדין הסופי של העליון בשאלה הזו מעוררת עניין רב משום שהיא עשויה לאפשר לחברות להעביר מסרי SMS שיווקיים למאות מיליוני אמריקאים בלא צורך בהסכמה מראש של הנמען.