מערכת עין הנץ של המשטרה המתחקה אחר תנועות כלי רכב ברחבי ישראל טעונה הסדרה בחקיקה. חשיפת המידע בפני מאות או אלפי שוטרים מעוררת חשש לא תיאורטי לשימוש לא מבוקר במערכת העלול לפגוע בזכות לפרטיות. כך קבע בית משפט לתעבורה בירושלים (סגן הנשיא מהנא) בעניינו של אדם שנעצר כשנהג בעת פסילת רישיון בעקבות התראה שסיפקה המערכת [פ"ל (שלום תעבורה י-ם) 63-8-19 מדינת ישראל נ' דענא]. בית המשפט מתח ביקורת על כך שמשטרת ישראל לא מצאה לנכון להסדיר את הפעלת המערכת אפילו בנוהל.

בית המשפט קבע, כי על אף שמדובר במערכת המייעלת משמעותית את העבודה המשטרתית על ידי הגברת יכולת גילוי העברינים ומיצוי הדין עימם, אם השימוש בה לא יבוקר באופן בלתי תלוי ומתמיד, עלולות להיפגע זכויות יסוד לרבות זכות לפרטיות. לפיכך קבע בית המשפט, כי יש להסדיר את השימוש בה בחקיקה ראשית. עוד נקבע שהמערכת מהווה "מאגר מידע" על פי הנחיית רשם מאגרי מידע מס' 4/2012 "שימוש במצלמות אבטחה ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן" והן על פי ההגדרה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולכן אין מנוס מלרשום את המאגר כדין ולהסדיר בחקיקה את אופן השימוש במערכת, את מורשי הגישה למידע שבה ואת נהלי ואמצעי אבטחת המידע הדרושים להגנתה.

החשש שפרסום נהלי השימוש ואופן תפעול המערכת עלול לגורם לפעולות זדוניות מצד עבריינים, או לשיפור יכולתם לחמוק מן המערכת, הוא חשש שקיים לגבי כל מערכות האכיפה, קבע פסק-הדין. עם זאת, זהו אינו צידוק מספק להיעדר השקיפות והסדרת השימוש במערכת בחוק: הסדרת נושא השימוש במערכות האכיפה ומאגרי המידע באמצעות חקיקה פומבית ופרסומה, תתרום לשקיפות פעולות השלטון ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה.