ועדת השרים לחקיקה אישרה את נוסח הצעת החוק להסמכת השב"כ לסייע במאבק בקורונה. עם זאת, ההצעה לא תונח על שולחן הכנסת ותהיה נצורה בממשלה אלא אם כן יתעורר צורך להגיש אותה בשל התפשטות המגפה.
לאחר שתזכיר החוק קיבל למעלה מאלף הערות מהציבור - שרובן הסתייגו ממנו באופן נחרץ אך קצר - נוסח הצעת החוק כולל שינויים אחדים בהשוואה לתזכיר. בין השאר -
- הסמכת השב"כ תהיה בתוקף ל-30 יום (בהשוואה לשלושה חודשים בתזכיר) והממשלה תוכל להאריכה ל-30 ימים נוספים בכל פעם, עם זה תוקף החוק הוא לשלושה חודשים ואפשר להאריכו בשלושה חודשים נוספים (law.co.il מעיר שתמיד אפשר בחקיקה ראשית להאריך את תוקף החוק הלאה).
- נוסח החוק שאושר מאפשר לממשלה להכריז על הסתייעות בשב"כ במקרים פרטניים ומיוחדים בלבד, שבהם נכשלו אמצעים אחרים להתחקות אחר נתיבי ההדבקה של חולים מאומתים. באופן זה פעלה הממשלה מאז 21 במאי. אפשרות זו נעדרה מהתזכיר המקורי.
- הממשלה לא תכריז על הסמכת השירות אלא אם כן שוכנעה כי לא קיימת חלופה מתאימה להסתייעות בשירות ביחס לסיכון הנשקף לציבור מהמחלה, ולאחר שהונחו בפניה המלצות צוות שרים הכלל את ראש הממשלה, שרי הבריאות, המשפטים והמודיעין ושרים אחרים, שתפקידו לבחון את הצורך בהמשך הסתייעות בשירות.
- הצעת החוק מרחיבה מעט את המידע שעל השב"כ ומשרד הבריאות לכלול בדיווחיהם לכנסת וליועמ"ש על פעילות השירות וממצאיו.
לעומת זאת, בכל אלה הצעת החוק חוזרת בעיקרו של דבר על התזכיר המקורי -
- המידע שיעבד השב"כ יכלול נתוני זיהוי, נתוני מיקום וגם פרטי שיחות טלפון (אך לא את תוכנן).
- הסמכת השב"כ נכנסת לתוקף מידי עם קבלת החוק, אלא שכעת תוקפה כאמור לשלושים ימים תחילה.
- משרד הבריאות רשאי לשמור את המידע שקיבל מהשירות למשך כל תוקף החוק ושישים ימים לאחר מכן.
- חובות הדיווח לא כוללות הוראה בדבר פומביות פירסום המידע.
דברי ההסבר להצעת החוק כוללים פרטים שלא נמסרו עד כה. לדוגמה, רשימת מי שבאו עם החולה במגע קרוב הועברה מהשב"כ למשרד הבריאות בתוך שעות ספורות מרגע שהתקבלו בשירות פרטי החולה. הזמן שחלף מהעברת פרטי החולה לשב"כ ועד למשלוח הודעות למי שבאו עימו במגע קרוב כי עליהם להיכנס לבידוד, ארך 24-12 שעות בלבד, הרבה פחות - לדברי הצעת החוק - מהנדרש לאיתור באמצעות חקירה אפדימילוגית אנושית. באופן זה אותרו כשלישי ממי שחלו בפועל.
ב-8.6 החליטה הממשלה להקפיא את הצעת החוק ולא להגישה לכנסת, בין השאר לאחר שראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, חיווה את דעתו שאין עוד צורך בהסתייעות בשב"כ וקרא לפתח חלופות אזרחיות.