באיחור של יומיים, ובעוד משרד הבריאות משרך את דרכו בעצלתיים למיצוב המגן כאלטרנטיבה להסמכת השב"כ, פרסמה הלילה המדינה תזכיר חוק המבקש להסמיך את השב"כ להוסיף ולסייע למשרד הבריאות בהתחקות אחר נתיבי התנועה וההדבקה הפוטנציאלים של חולי קורונה. לצורך כך יוסמך השב"כ לעבד נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות של כל חולה (עם מי ומתי שוחח טלפונית, אבל לא את תוכן השיחה). הסמכת השב"כ תהיה תקפה לשלושה חודשים והממשלה תוכל להאריכה בשלושה חודשים נוספים.

תזכיר חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 מנמק את הצורך בהמשך פעילות השב"כ בחוות דעת אפדימיולוגיות של פרופ' סיגל סדצקי, ראש מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות, וסגנה שלפיהן "קיימת חשיבות בהמשך ההסתייעות בשירות גם ובעיקר כאשר מוסרות באופן מדורג מגבלות הפעילות והתנועה שהוטלו על הציבור, באופן שמחדד את הצורך באיתור מהיר של האנשים שצריכים לשהות בבידוד" [law.co.il מעיר שכאשר הקורונה פרצה הוסבר הצורך בסיוע השב"כ בצורך למצוא פתרון מהיר וזמין לנוכח מצב החירום; כעת כשבישראל מתווספים עשרות חולים בלבד ביממה נמצא הצידוק בכך ש"האיום עדיין מרחף, והעולם טרם התגבר על המגיפה". לנוכח זאת ספק אם אי פעם תסבור המדינה שאין צורך במעקב השב"כ... ].

על-פי תזכיר החוק הפעלת השב"כ מותנית בהכרזת ממשלה אבל מוצע לקבוע כי יראו ביום תחילתו של החוק כאילו ניתנה הכרזה: "ככל שבמהלך תקופת ההכרזה תמצא הממשלה כי נסיבות אלו אינן מתקיימות עוד, ההכרזה תבוטל על-ידיה לאלתר והסמכויות האמורות בחוק זה לא יופעלו עוד. לאחר ביטול ההכרזה, תהיה הממשלה רשאית לשוב לחדשה, ככל שישובו ויתקיימו הנסיבות המצדיקות זאת" [AKA - בכל פעם שיעלה רצון מלפניה תוך תקופת החוק תהיה הממשלה רשאית לבטל את הסמכת השב"כ - we shall live to see the day - ולחדש אותה - ח.ר.].

אלה עיקרי התזכיר -

• השב"כ מוסמך לעבד "מידע טכנולוגי" הכולל את מספר הטלפון של המתקשר, מספר הטלפון של יעד ההתקשרות ומועד ההתקשרות ("נתוני התקשרויות", בתזכיר); שם, מספר תעודת זהות, מספר טלפון ותאריך לידה ("נתוני זיהוי") ונתוני איכון של מכשיר טלפון נייד ("נתוני מיקום"). אם היה ספק אפוא מעקב השב"כ מתמקד בהתחקות אחר תקשורת סלולרית של אנשים;
• המידע הטכנולוגי המשמש את השירות הוא כזה "המוחזק בידי השירות לפי כל דין" - רמז לכך שהשב"כ ממילא אוסף את המידע על אזרחי ישראל, כפי שחשף תחקיר ידיעות אחרונות, מאז שנת 2002 וזאת מכוח הוראת סעיף 11 בחוק השב"כ וסעיף 13(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
• "השב"כ יוסמך להגיש סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית שמטרתה זיהוי נתוני מיקומו של חולה [שנדבק בקורונה] בתקופה של 14 יום לפני אבחונו במחלה [קורונה - ח.ר.] וזיהוי האנשים שבאו עמו במגע קרוב, והכל לשם איתור מי שהיה עלול להידבק מן החולה".
• השב"כ יעביר למשרד הבריאות לפי בקשתו נתוני מיקום של חולה בתקופה של 14 ימים לפני יום האבחון, או חלק מהם וכן - ביחס למי שבאו במגע עם החולה במהלך אותם 14 ימים - נתוני זיהוי, מועד ושעת החשיפה האחרונים לחולה ומיקום החשיפה.
• על משרד הבריאות למסור הודעה לחולה שנערכת על אודותיו בדיקת שב"כ [אבל התזכיר אינו מקנה לחולה זכות לדרוש להימנע מבדיקה כזו - ח.ר.];
• על השב"כ למחוק תוך 14 יום את המידע שהעביר למשרד הבריאות. תוצרי לוואי של עיבוד המידע עליו למחוק מידית. מותר לשירות להשתמש במידע רק לצורך מתן המענה למשרד הבריאות אולם law.co.il מעיר שאין תזכיר החוק דורש מהשב"כ למחוק את המידע הגולמי שבידיו - נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות - באופן ששוב מאשר לכאורה את ממצאי התחקיר של רונן ברגמן ועיד שברצטוך בידיעות אחרונות שלפיהם השב"כ אוסף את המידע הזה ממילא. 
• משרד הבריאות רשאי להמשך ולהחזיק במידע שקיבל עד סיומו של החוק ולמשך 60 יום לאחר מכן [מדוע ולמה צריך המשרד להחזיק מידע על מי שניקרו בדרכם של חולים מאובחנים ולא פיתחו בעצמם קורונה, אין להבין - ח.ר.].
• הודעת משרד הבריאות לאדם על כך שהיה במגע קרוב עם חולה לא תכלול פרטים מזהים על אודות החולה, ותכלול גם את הדרכים העומדות לרשותו לבירור המידע ולבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה. law.co.il מעיר שלפי דו"ח מס' 5 שמסר משרד הבריאות לוועדת החו"ב בכנסת, כ-12% מאיכוני השב"כ נמצאו בסופו של בירור שגויים (מתוך 78,855 מסרונים שנשלחו נעל סמך איכוני השב"כ כון לאותו מועד הוגשו 13,881 השגות שבעקבותן שוחררו 9,285 איש מבידוד). 
• התזכיר קובע מגבלות על השימוש במידע: נאסר על משרד הבריאות להעביר מידע שקיבל מהשירות; אדם שהגיע אליו מידע כזה חייב לשמור אותו בסוד, לא לגלות אותו לאחר ולהשתמש בו אלא למטרות שבחוק (העושה כן יעבור עבירה פלילית מסוג פשעה שעונשה על פי התזכיר שלוש שנות מאסר], והמידע יהיה חסוי בפני כל אדם, לא יעשה בו שימוש לצורך הליך משפטי, לרבות חקירה על-פי דין, ולא יתקבל כראיה במשפט.
• "השב"כ לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד לפי צו בידוד בית, ואין באמור בחוק זה כדי להסמיך את השירות לסייע בפעילות פיקוח ואכיפה כאמור" [law.co.il מנחש שזה סעיף שהתווסף כדי להרגיע את השירות...];
• הממשלה תמנה צוות שרים שיכלול את ראש הממשלה, שר הבריאות, שר המשפטים ושרים נוספים לבחינת הצורך בהמשך הפעלת השב"כ בשים לב למצב התחלואה במדינה, תרומת תוצאות פעולות הסיוע לצמצום התפשטות המחלה וקיומן של חלופות להסתייעות כאמור, בשים לב בין היתר לפגיעה בזכות לפרטיות. בפני הצוות תונח חוות-דעתה של הרשות להגנת הפרטיות. צוות השרים ידווח לממשלה בעניין אחת לחודש [לענין חוות דעת הרשות מעיר law.co.il שזו פעם ראשונה שהרשות נזכרת בחוק וניתן לה מעמד כזה. עמדתה של הרשות עם זאת עוגנה בכתובים - היא מתנגדת בתקיפות להסמכת השב"כ בחקיקה. היות שעמדתה לא שכנעה את המדינה להימנע מפרסום תזכיר, ברור מראש שלא תהיה בעלת השפעה על צוות השרים].
• תזכיר החוק קובע חובות דיווח ליועץ המשפטי לממשלה ולכנסת.
• החוק המסמיך את השב"כ יעמוד בתוקף למשך שלושה חודשים מיום פרסומו. הכנסת רשאית לבקשת הממשלה ועל סמך מלצת ועדת החוץ והביטחון, להאריך את תוקפו של החוק לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שלושה חודשים [law.co.il זוכר שאין דבר קבוע יותר מהזמני במדינת ישראל...].

משרד המשפטים לקח לעצמו כמעט חודש ימים - מאז פסק בג"ץ ב- 26 באפריל שיש לעגן את סמכות השב"כ בחקיקה - לגבש את תזכיר החוק. לעומת זאת את הערות הציבור יש להגיש בתוך שישה ימים, עד 26 במאי.