"על אף התועלת הגלומה בהסדר לצורך התמודדות עם המגיפה, המשך הסתייעות במתווה של שימוש בכלי של גוף בטחוני בעל תכליות מובהקות של מאבק בטרור והגנה על בטחון המדינה לצורך מעקב וניטור אחר תושבי המדינה לצמצום מגיפה, בעת הזו אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי (גם אם יוסדר בחקיקה ראשית)" - כך קובעת הרשות להגנת הפרטיות. עמדת הרשות מובאת במכתב של סגן היועץ המשפטי בה, עו"ד ניר גרסון, ליו"ר המועצה להגנת הפרטיות הפועלת במשרד המשפטים מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, עו"ד אורית פודמסקי.

law.co.il מעיר כי עמדה זו מרחיקת לכת אף מזו של בג"ץ שקבע כי ככל שהממשלה תרצה להסדיר את המשך השימוש בשב"כ לסיוע במאבק בקורונה, עליה לעשות זאת בחקיקה ראשית של הכנסת.

הרשות סבורה במכתבה כי יש לתת עדיפות לשימוש ביישומן "המגן" שהוא כלי וולונטרי, הממעט בפגיעה בפרטיות - מה גם שיש כוונה להוסיף לו יכולות של ניטור-קירבה המבוססות על בלוטות'. היא מעריכה כי באמצעות הסברה נכונה לציבור, עידוד שימוש וולונטרי ביישומונים דוגמת "המגן", תוך הקפדה על שקיפות, אבטחת המידע והגנת הפרטיות, ניתן יהיה להגביר את שיתוף הפעולה של הציבור בשימוש בטכנולוגיות כאלה. היה ויוחלט להמשיך להתבסס על טכנולוגיות דמויות הכלי של השב"כ, "גם אז ממליצה הרשות כי יישקל פתרון בו גורם ממשלתי-אזרחי, כזה שאינו עוסק באכיפה או בביטחון וסיכול פעילות כנגד בטחון המדינה, יכונן יכולות עצמאיות בלעדיות בתחום האיתור והניטור של נפגעי מגיפות, וינהלן בשקיפות מירבית, בהתאם לכללי הגנת הפרטיות ובמסגרת הדין הישראלי, ובהתאם לתכלית לה נועד בלבד"

עו"ד ניר גרסון, סגן ראש המחלקה המשפטית והאסדרה ברשות, מצביע במכתב על כך שהמגמה במדינות מערב אירופה היא שימוש וולונטרי באפליקציות לאיתור קרבה לחולי קורונה והן מספקות מענה הולם לנושא. את עמדתה השוללת מניה וביה שימוש בכלי השב"כ להמשך המאבק בקורונה, מבססת הרשות על השיקולים הבאים -

• כשברור כי נגיף הקורונה אינו עומד להעלם והוא צפוי להיות חלק משגרת החיים למשך חודשים ושנים, יש קושי מהותי לבצע פעילות ניטור על ידי השב"כ שייעודו העיקרי הינו מאבק בסיכול פעילות טרור והגנה על בטחון המדינה מתעורר הצורך למצוא פתרונות ההולמים את המצב הנוכחי של המגפה שישמשו לטווח בינוני-ארוך.
• כשהתקבלה החלטת הממשלה הוצגו תחזיות מדאיגות ביותר אודות שיעור החולים ושיעור המתים הפוטנציאליים. כעת, בחלוף מספר
  שבועות, התבררה התמונה והיא מעודדת הרבה יותר.
• מתחם הפעולות שניתן היה לראותן כסבירות בתחילת המגיפה היה רחב יותר לאור תנאי חוסר הוודאות הקשים ששררו אז, החששות הסטטיסטים הערטילאיים ותחושת הדחיפות והבהילות. לעומת זאת, בהינתן המידע המצטבר הרב שקיים כעת, מתחם הסבירות השתנה ויש הכרח לבצע בחינה מחודשת של הדברים.

לדברי הרשות להגנת הפרטיות, "נכון להגדיר באופן ברור ושקוף מה היא מטרת הכלי הטכנולוגי מבחינת צמצום המחלה, ולהבהיר איזה אחוזי תחלואה יחשבו כחמורים, ובהתאם לתוצאה הנדרשת לגזור את החלופה הרלוונטית מבין שלל החלופות האפשריות בכל מועד". היא מזהירה כי ללא הגדרה ברורה לגבי מטרת ותכלית החקיקה, עלול להיווצר מדרון חלקלק, בו מעתה ניתן יהיה להשתמש בכלים דרקוניים למיגור שלל תופעות הפוגעות בצורה כלשהי בביטחון הציבור או אף ברווחתו. "כך למשל, מדוע לא להיעזר בגופי בטחון בעתיד לאיתור מגעים של חולי חצבת? פעילות פדופילים? נהגים מועדים אשר נוהגים ללא רישיון ולפיכך מעמידים בסכנת חיים ברורה ומיידית נהגים אחרים בכביש? וההמשך ברור ומובן, גם אם נשמע כעת רחוק..."